Deepening and Expansion ▼
עידוד לעיסוק בשמירת טבע
בלארד וחובריה (2017) בדקו תוצאות מייזמים קהילתיים של מדע אזרחי של בני נוער מתנדבים בהקשר לשמירת הסביבה (ניטור איכות מים ומיזם חופים במפרץ סן פרנסיסקו). החוקרות ביצעו ניתוח מעמיק של תצפיות בפעילות ושל ראיונות לפני ואחרי עם בני הנוער והמחנכים. הממצאים הצביעו על תרומה משמעותית לסביבה - הפעילות של בני הנוער תרמה לשיפור בית הגידול ולניהול של השטח. הם בחנו את ההשפעה על הפַּעֲלָנוּת (agency) של בני הנוער - לא רק הבנה של מדעי הסביבה ושיטות חקר, אלא גם בהזדהות ונכונות לפעול למען הסביבה. נמצא כי בני הנוער פיתחו תחושת אזרחות פעילה גם מעבר להקשר הייחודי של המיזם בו השתתפו. להתפתחות הפעלנות תרמו שלושה מרכיבי מפתח של המיזמים הקהילתיים המדעיים: השתתפות באיסוף הנתונים, הפצה של הידע המדעי לקהלים חיצוניים, וחקירה של סוגיות סוציו-מדעיות מורכבות. אחת ממסקנות מחקר זה, היא כי בהינתן תכנון נכון של מיזמים של מדע אזרחי ניתן לעודד בקרב המשתתפים אזרחות פעילה.
סוגיות סוציו-מדעיות כגשר בין חינוך מדעי וחינוך סביבתי
וואלס וחובריו (2014) מציעים שהחיבור בין חינוך מדעי (ששם דגש על ידע ומיומנויות) לבין חינוך סביבתי (ששם דגש על חינוך לערכים ושינוי התנהגות) יכול להיות דרך עיסוק בסוגיות סוציו-מדעיות מורכבות, באמצעות מדע אזרחי. מעורבות הציבור במדע אזרחי יכולה להוות אמצעי ליצירת השינוי ההתנהגותי המיוחל בחינוך הסביבתי, אבל גם דרך לפתח את האוריינות המדעית שאליה חותר החינוך המדעי. בנוסף לכך, פעילויות מדע אזרחי עשויות לזמן גם קשר קהילתי מקומי.
מדע אזרחי ומדעי האזרחות
דילון וחובריו (2016) כתבו הקדמה לגיליון מיוחד של כתב עת Conservation Biology שעסקה בתרומת מדע אזרחי לנושא וסיכמו תובנות מ 11 המאמרים שהתפרסמו בגיליון. הם טענו שהמדע האזרחי משנה את פניו ממדע אזרחי (Citizen Science) למדעי האזרחות (Civic Science). הם זיהו 3 זרמים / טיפוסים של מדע אזרחי: מדע אזרחי מוּנָע מדע (מיזמים שתורמים נתונים למדע), מדע אזרחי מוּנָע מדיניות (מיזמים שבהם שיתוף ציבור ושיתוף מדעי מקדמים מדיניות) ומדע אזרחי מוּנָע שינוי (בסוגיות מורכבות כמו שינויי אקלים, אובדן מגוון ביולוגי). זה האחרון עוסק בשאלות, איסוף נתונים, הבניית ידע ופעולות שיש לנקוט אשר אינן מוכוונות ע"י מדענים או קובעי מדיניות אלא נתמכים על ידם. המדענים וקובעי המדיניות מעורבים בסוג זה של מדע אזרחי כבעלי עניין שווים לאנשים מסקטורים נוספים בציבור. מחברי המאמר מדגישים כי על מנת להתמודד עם בעיות כל כך מורכבות, נדרש שילוב של (א) פַּעֲלָנוּת ציבורית, (ב) ידע מדעי ו-(ג) ידע מקומי שהציבור מביא עימו. הפעולות להובלת השינוי דורשות למידה שתוביל להבנת האינטרס של מגוון בעלי העניין בסוגיה.
אוריינות מדעית כמנוף לאזרחות פעילה
הדו"ח של האיחוד האירופי לחינוך מדעי (הייזלקורן וחובריה, 2015), על חינוך מדעי לאזרחות אחראית, טוען שבעידן של מציאות מורכבת ואתגרים מחד, וריבוי הזדמנויות טכנולוגיות מאידך, על האזרחים להבין טוב יותר מדע וטכנולוגיה כדי לקחת חלק פעיל בקבלת החלטות. החינוך המדעי צריך להגיב לצרכים ולשאיפות של החברה ולפתח עמדות חיוביות כלפי מדע. לשם כך, על אנשי חינוך להרחיב את מגוון האפשרויות וההזדמנויות ללמידת מדע במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות. בדו"ח מתוארות דרכים העשויות לסייע לציבור להשתתף באופן פעיל, עם ובשביל החברה.
משאבים נוספים:
עתיד החינוך והמיומנויות: פרויקט "חינוך 2030", יוזמה, מרכז לידע ולמחקר בחינוך, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. http://yozma.mpage.co.il/SystemFiles/23295.pdf
References ▼
Ballard, H. L., Dixon, C. G., & Harris, E. M. (2017). Youth-focused citizen science: Examining the role of environmental science learning and agency for conservation. Biological Conservation, 208, 65-75.
Dillon, J., Stevenson, R. B., & Wals, A. E. (2016). Introduction to the special section moving from citizen to civic science to address wicked conservation problems. Conservation Biology, 30(3), 450-455.
Hazelkorn, E., Ryan, C., Beernaert, Y., Constantinou, C. P., Deca, L., Grangeat, M., ... & Welzel-Breuer, M. (2015). Science education for responsible citizenship. Report to the European Commission of the expert group on science education.
Kali, Y., (2006). Collaborative knowledge-building using the Design Principles Database. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 1(2), 187-201.
Wals, A. E., Brody, M., Dillon, J., & Stevenson, R. B. (2014). Convergence between science and environmental education. Science, 344(6184), 583-584.
