Deepening and Expansion ▼
שימוש ב"רגע חינוכי" כדרך להפוך הקשר לרלוונטי עבור הלומדים
על פי ברעם-צברי ושגב (2018), "רגע חינוכי" הינו זמן שבו אנשים פתוחים לקליטת מידע חדש ומגלים עניין בתוכן מסויים. רגעים מעין אלו, עשויים לתרום ללמידה פורמלית ולא פורמלית. פרסי נובל, עשויים לייצר "רגע חינוכי" מעין זה, ועל כן, עשויים לשמש להנגשת ידע מדעי. מחקרם של ברעם-צברי ושגב (2018), בחן באיזו מידה הכרזות על זכיה בפרס נובל מעוררות "רגעים חינוכיים" מעין אלו. לשם כך, נבדקו מגמות חיפוש בגוגל אחר שמות חתני פרס נובל לשנים 2012 עד 2017. נמצא כי אירועי פרס נובל מעוררים חיפושים רבים לפרק זמן ממושך על חתני הפרסים ודרכם המדעית. תגליותיהם המדעיות זוכות גם הן לעניין רב, לפרק זמן ממושך הרבה יותר. מכאן, אירועי הזכייה יוצרים הזדמנויות ללמידה לא רק על התוכן המדעי אלא גם על מהות המדע, זאת מתוך שיקוף דרכם המדעית של החוקרים.
דוגמאות לשימוש בהקשרים הרלוונטיים ללומדים
Kali ו- Linn תיארו ב-2008 בעיות הרלוונטיות לחיי היום יום של התלמידים כמעוררות רעיונות אינטואיטיבים המניעים את החקר. הדיון ברעיונות אינטואיטיבים אלו של הלומדים לגבי מדע, מוביל לבניית השקפות מדעיות קוהרנטיות ויציבות יותר. החוקרות מציגות שתי דוגמאות לשימוש בהקשרים הרלוונטיים ללומדים משני פרוייקטי מחקר:
- הפרוייקט הראשון, פרוייקט Jasper הציג ללומדים 12 סירטוני וידאו בהם הרפתקה בלשית המובילה לאתגר מורכב. כדי להתמודד עם האתגר היה על הלומדים לפתור בעיות מתמטיות, תוך שילוב של מיומנויות פתרון בעיות, מושגים מתמטיים ומידע מהסרטון. ההקשר היומיומי של ההרפתקאות שבסרטונים, היווה בסיס למשימה אותנטית, המדגימה כיצד ניתן ליישם את הידע המתמטי הנרכש בבית הספר בכדי לפתור בעיות אמיתיות. כך עיצוב ההרפתקאות גישר על הפער בין בעיות יומיומיות ובין בעיות מתמטיות בבית הספר (Cognition and Technology Group at Vanderbilt, 1990, 1997).
- הפרוייקט השני, הינו יחידת ההוראה "בילוי עם חברים - מהירות!" מטעם The Technology Enhanced Learning in Science TELS (Tate, 2005). יחידת הוראה זו מטמיעה מונחים מדעיים בראיון עם מתבגרת. מטרת הראיון היא לזהות מהי מהירות התנועה של המתבגרת בטיול שערכה מנקודה אחת לנקודה אחרת, בכדי לפגוש את חבריה. במהלך הראיון מתארת המתבגרת את המידע הדרוש לקביעת מהירותה, בשפה יומיומית המתייחסת לאירועים יומיומיים (למשל, איחור לסרט). ביחידת הוראה זו, ההקשר היומיומי והמוכר של הסיטואציה שתוארה בראיון, מאפשר לתלמידים להרתם למשימה, לזהות את הנתונים הרלוונטיים, להבין את המונחים בכדי להתמודד עם המשימה.
References ▼
Baram-Tsabari, A., & Segev E. (2018). Global and local “teachable moments”: The role of Nobel Prize and national pride. Public Understanding of Science. DOI: 10.1177/0963662518768410. Abstract PDF
Cognition and Technology Group at Vanderbilt. (1990). Anchored instruction and its relationship to situated cognition. Educ. Res. , 19(6), 2–10.
Cognition and Technology Group at Vanderbilt. (1997). The Jasper Project: Lessons in Curriculum , Instruction , Assessment , and Professional Development. Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates.
Kali, Y., (2006). Collaborative knowledge-building using the Design Principles Database. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 1(2), 187-201.
Kali, Y., & Linn, M. C. (2008). Technology-enhanced support strategies for inquiry learning. Handbook of research on educational communications and technology, 145-161. (link)
Tate, E. (2005). Hanging with Friends, Velocity Style! A Preliminary Investigation of How Technology-Enhanced Instruction Impacts Students’ Understanding of Multiple Representations of Velocity. Poster presented at the annual meeting of the American Educational Research Association, April 11–15, Montreal, Canada.
