Deepening and Expansion ▼
פיתוח תוכנית לימודים בהתאם לתרבות הכיתתית
מאמרם של (Barab ו-Luehmann משנת 2003, עוקב אחר ארבעה מורים המיישמים בכיתותיהם תוכנית לימודים עתירת טכנולוגיה בלמידה מבוססת פרויקטים בתחום מדעי הסביבה. ניתוח הממצאים והדיון מתמקדים בשתי נקודות מרכזיות: כיצד שאלת הפרויקט הוגדרה בהתאם לצרכים המקומיים וכן כיצד בא לידי ביטוי ההקשר התרבותי ביישום תכנית הלימודים. המטרה הייתה להבין כיצד ניתן לפתח תכניות לימודים חדשניות, הקלות ליישום עבור המורים ומשתלבות היטב בתרבות הכיתתית הקיימת, ויחד עם זאת מספקות עבור המורים והתלמידים הזדמנות ללמידה משמעותית. מוצע כי ההקשר של תכנית הלימודים הוא תופעה מקומית המתעוררת כתוצאה ממספר גורמים, כולל צרכי התלמידים, מטרות התלמידים, מטרות המורים, אילוצים מקומיים וערכים פדגוגיים של המורה. לתרבות הבית ספרית והכיתתית חשיבות רבה בתהליך הלמידה. בהתאם לכך, מעצבי תכניות לימודים צריכים להכיר בכך שהתכנית שהם בנו אינה ישות עצמאית אלא עוברת התאמה במהלך יישומה למערכת התרבותית שבה מתקיימת הפעילות.
מאמרם של Haas ועמיתיו משנת 2021, מנסה לענות על הצורך העולה מהסטנדרטים שהוגדרו על ידי ה-NGSS (Next Generation Science Standards), בפיתוח חומרי הדרכה מדעיים באיכות גבוהה, שיתאימו לאוכלוסיות תלמידים מגוונות. מוצגת הגישה הרעיונית ותהליך הפיתוח של מעצבי תכנית לימודים עבור תלמידי כיתה ה' שאינם דוברים אנגלית ברמת שפת אם. במהלך תהליך זה, ניתנה תשומת לב לתופעות מקומיות המושרשות בבתים ובקהילות של התלמידים וכן לשימוש שנעשה בשפה האנגלית בקרב התלמידים לתיאור רשמים ואינטראקציות. כל יחידת הוראה שנבנתה, התמקדה בשאלה אודות תופעה אותה חקרו התלמידים במהלך היחידה. נבחרו תופעות מקומיות ורלוונטיות לכל התלמידים, וזאת על מנת להפיק תועלת מלמידה מבוססת מקום ולמידה מבוססת פרויקטים. בנוסף, התופעות היו אוניברסליות (כך שניתן היה ליישם את חומרי ההוראה על פני מדינות ומחוזות שונים). בכל תופעה שנבחרה בדקו החוקרים כיצד ניתן למנף את הידע התרבותי וההיסטורי של התלמידים בהקשר לתופעה. הדיון במאמר מעלה יישומים של חומרי הלימוד שפותחו ומסביר באיזה אופן נפתרו בעיות שעלו במהלך כתיבת החומרים. בנוסף, מציינים החוקרים את חשיבותה של הפריה הדדית בין מפתחי התכנית, למורים שהסכימו להשתתף בתהליך הפיתוח.
תרבות אישית, בית סיפרית ותרבות תחום הדעת
Hod ו Sagy התייחסו בשנת 2019 לשלושה עולמות תרבותיים אשר פוגשים זה את זה בתהליך החינוכי: תרבות אישית איתה מגיעים התלמידים, תרבות בית ספרית ותרבות הדיסציפלינה הנלמדת. פעמים רבות מורים מעצבים את אופן ההוראה שלהם באופן שיתאים לתרבות האותנטית של חיי היומיום של התלמידים. באופן דומה, כאשר מתכננים רצף למידה, יש להתחשב בו בזמן בתרבות האותנטית של התחום הנלמד, בתרבות שנוצרה במסגרת עיצוב הלמידה ובתרבות האישית היומיומית של התלמידים. המאמר מתמקד בהנגשת התרבות האותנטית של למידה שיתופית נתמכת מיחשוב (computer-supported collaborative learning), במטרה לקדם את ההבנה לגבי התרבויות הרלוונטיות הפועלות בעת עיצוב סביבות למידה אלו והמאפשרות הנגשה של התרבות האותנטית. בנוסף, המאמר מציג גישות שונות שננקטו לעיצוב סביבות CSCL תוך ניתוח וריאציות שונות של פעילויות חברתיות- תרבויות, סצנות, משתתפים, זמן ותרבות.
משאבים נוספים:
חינוך ופדגוגיה במציאות רב-תרבותית, אתר מכון ברנקו וייס
References ▼
Barab, S. A., & Luehmann, A. L. (2003). Building sustainable science curriculum: Acknowledging and accommodating local adaptation. Science Education, 87(4), 454-467.
Haas, A., Januszyk, R., Grapin, S. E., Goggins, M., Llosa, L., & Lee, O. (2021). Developing instructional materials aligned to the next generation science standards for all students, including English learners. Journal of Science Teacher Education, 32(7), 735-756.
Hod, Y., & Sagy, O. (2019). Conceptualizing the designs of authentic computer-supported collaborative learning environments in schools. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 14(2), 143-164