Deepening and Expansion ▼
הגדרות של המונח רפלקציה
ליו ושמידט (2011) מביאים מספר הגדרות של המונח רפלקציה. חלק מההגדרות מתייחסות להתבוננות הפרט בטיב הידע: "בחינה אקטיבית, מתמשכת וזהירה של כל אמונה או צורה של ידע לאור הנימוקים התומכים בה והמסקנה אליה היא מתייחסת". הגדרות אחרות מדגישות את ההתבוננות בחוויית הלמידה: ״פעילויות אינטלקטואליות ואפקטיביות שאנשים עושים כדי לחקור את החוויה שלהם המובילה להבנה והערכה חדשה". הגדרות נוספות מתמקדות בתהליך הלמידה הרפלקטיבית המתוארת כ"צורה של עיבוד מנטלי עם מטרה ו/או תוצאה צפויה המתייחסת לרעיונות מורכבים יחסית או לא מובנים שאין להם פתרון ברור". כל ההגדרות מדגישות ניתוח ביקורתי תכליתי של ידע ותהליכי ידיעה תוך ניסיון להשיג משמעות והבנה עמוקות יותר.
חונכות קוגניטיבית לעידוד רפלקציה כחלק מהחשיבה המדעית
אטקינה וחובריה (2010) מציגים את היכולת לבצע רפלקציה כאחד ממרכיבי החשיבה המדעית. הם מציעים את גישת החונכות הקוגניטיבית כדרך אפשרית לטיפוח יכולת זו כמו גם לטיפוח החשיבה הביקורתית. במאמרם, הם מציגים מחקר שנערך כחלק משיעורי מעבדה בפיזיקה בהם סטודנטים תכננו ובצעו ניסויים, בהשוואה לקבוצת הביקורת שרק ביצעה ניסויים. החוקרים תמכו בסטודנטים באמצעות הדגמת הדרך בה מומחים ניגשים לתכנון ניסוי, ופיגומים שעזרו בחלוקת המשימות המורכבות למשימות משנה ששולבו בשאלות רפלקטיביות והערכה מעצבת. פיגומים אלו הוספו במטרה לטפח את דרך החשיבה הרפלקטיבית והביקורתית בקרב הלומדים. ממצאי המחקר הראו שהסטודנטים שהשתתפו בניסוי הפגינו יכולות גבוהות יותר ביישום חשיבה מדעית ואף במשימות בתחום אותו לא למדו (ביולוגיה ונושאים נוספים בפיזיקה).
רפלקציה כתהליך חשיבה מהרהרת ומערערת בחינוך
בסקירתה את נושא הרפלקציה בחינוך, מציגה רן (2016) את הרפלקציה כפרקטיקה אנושית חשובה, בה האדם מהרהר מחדש על ניסיונו, מעריך אותו, ולומד ממנו. היא מבחינה בין מספר סוגי רפלקציה: רפלקציה טכנית בה נבחנת יעילות האמצעים להשגת מטרות, רפלקציה פרקטית בה גם המטרות עומדות לבחינה, ורפלקציה ביקורתית המתייחסת להיבטים מוסריים וחברתיים במהלך הבחינה וההערכה. האחרונה, משמשת פעמים רבות בהוראה ומטרתה לעודד חשיבה על חשיבה (מטה חשיבה / מטה קוגניציה), פיתוח חשיבה ביקורתית, והפעלה של תהליכי שיפוט ובקרה עצמיים. בנוסף, מצביעה רן בסקירתה על ההבחנה הקיימת בספרות המחקרית בין רפלקציה תוך כדי פעולה (Reflection in action) לרפלקציה על הפעולה (Reflection on action) ומציגה מספר מודלים לישומם בחינוך.
References ▼
משרד החינוך, פורטל עובדי הוראה, הצעות למספר כלי עזר ומהלכים לטיפוח רפלקציה. https://pop.education.gov.il/teaching-tools/teaching-practices/search-teaching-practices/self-reflection/
רן ע' (2016). רפלקציה: חשיבה מהרהרת ומערערת בחינוך. ל' יוספסברג בן-יהושע (עורכת) ת"א: הוצאת מכון מופ"ת http://library.macam.ac.il/study/pdf_files/d12284.pdf
Kali, Y., (2006). Collaborative knowledge-building using the Design Principles Database. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 1(2), 187-201.
Lew, M. D., & Schmidt, H. G. (2011). Self-reflection and academic performance: is there a relationship?. Advances in Health Sciences Education, 16(4), 529-545
Etkina, E., Karelina, A., Ruibal-Villasenor, M., Rosengrant, D., Jordan, R., & Hmelo-Silver, C. E. (2010). Design and reflection help students develop scientific abilities: Learning in introductory physics laboratories. The Journal of the Learning Sciences, 19(1), 54-98.