pedagogic principles / Scaffold complex inquiry and learning processes

Scaffolding

Scaffold complex inquiry and learning processes

Support Peer Learning
Deepening and Expansion

מהם פיגומים?

במאמרן, ברוזה ובן דוד קוליקנט (2017) מתבססות על ויגוצקי (Vygotsky, 1980) ומציינות שעם תמיכה מתאימה מצד מבוגרים ילדים מסוגלים להתקדם בתוך ׳אזור ההתפתחות הקרובה׳ (Zone of proximal development). התמיכה של המבוגרים בתהליך מכונה ׳פיגומים׳: תהליך המאפשר לילד לפתור בעיה או לבצע משימה או להשיג מטרה שלא היה יכול לבצע באופן עצמאי ללא תמיכה זו. פיגומים הם משאבים שהשימוש בהם מאפשר ללומד לבצע מטלה או לפתור בעיה באופן שלא היה מסוגל לו בלעדיהם. המונח אשר שימש בעבר לתמיכה של מבוגר, הורחב במהלך הזמן וכולל כיום גם תמיכה של כלים טכנולוגיים. 

מרכיבים מרכזיים לתמיכה בעיצוב למידה

ווד, ברונר ורוס זיהו ב-1976 שישה מרכיבים מרכזיים, להצגת מטאפורת הפיגומים המיועדת לתמוך באינטראקציות של מבוגרים ותלמידים: (א) גיוס - גיוס עניין הלומד ועמידה בדרישות המשימה; (ב) צמצום דרגות החופש - פישוט המשימה והוספת משוב שניתן להשתמש בו לתיקון; (ג) שמירה על כיוון - (מדרבן מילולי ומתקן) שמירה על הלומד בחתירה למטרה מסוימת; (ד) סימון מאפיינים קריטיים - (אישור ובדיקה) הדגשת אי-התאמות ופירושן; (ה) שליטה בתסכול - תגובה למצבו הרגשי של הלומד; (ו) הדגמה - של פתרון למשימה או למשימות דומות (Anghileri, 2006).

רעיון הפיגומים

רעיון הפיגומים נמצא בשימוש הולך וגובר בעיצוב חינוכי במטרה לאפשר ללומד (א) תמיכה בביצוע המשימה (ב) לימוד מהניסיון כדי לשפר ביצועים במשימות עתידיות. הפיגומים מתאימים כדי מפחיתים את העומס הקוגניטיבי ומקלים על התלמידים בניהול המשימה ומשפרים ביצועים (Rienties et al., 2012).

פיגום הוא אסטרטגיית מפתח בחניכות קוגניטיבית בה תלמידים יכולים ללמוד על ידי לקיחת אחריות ובעלות גוברת על תפקידם בפתרון בעיות מורכבות. גישות רבות ושונות לפיגומים עולים ממחקרי עיצוב על סביבות למידה אינטראקטיביות, בהם מגוון הנחיות ועקרונות. עם זאת דרוש הסבר על של האופן שבו הכלי הועיל ללומדים (Reiser, 2018). 

References

ברוזה א., בן דוד קוליקנט י. (2017). תהליכי למידה של תלמידים תת-משיגים במתמטיקה בסביבה עשירה בפיגומים ותיווך אינטנסיבי של מורה - חקר מקרה, מספר חזק 2000 | גיליון מספר 28 |

 

Anghileri, J. (2006). Scaffolding practices that enhance mathematics learning. Journal of Mathematics Teacher Education, 9(1), 33-52.

 

Kali, Y., (2006). Collaborative knowledge-building using the Design Principles Database. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 1(2), 187-201.

 

Linn, M. C., Davis, E. A., & Eylon, B. S. (2013). The scaffolded knowledge integration framework for instruction. In Internet environments for science education (pp. 75-100). Routledge.

 

Rienties, Bart; Giesbers, Bas; Tempelaar, Dirk; Lygo-Baker, Simon; Segers, Mien; Gijselaers, Wim. "The role of scaffolding and motivation in CSCL", Computers & Education; Nov2012, Vol. 59 Issue 3, p893-906.

 

Reiser, B. J. (2018). Scaffolding complex learning: The mechanisms of structuring and problematizing student work. In The Journal of the Learning sciences (pp. 273-304). Psychology Press.

 

Wood, D., Bruner, J. S., & Ross, G. (1976). The role of tutoring in problem solving. Child Psychology & Psychiatry & Allied Disciplines.

This page was recently edited on 4/22/2026 8:02:49 AM

Related Stories

0 Stories
;