Deepening and Expansion ▼
גישת החקר מול הגישה של הוראה ישירה
צ'ין ודאנקן (2021) מצביעים בהקדמתם למדריך הבינלאומי ללמידת חקר על ויכוח ארוך שנים לגבי היעילות והערך של הוראה ישירה (המכונה לעיתים הוראה פרונטאלית) לעומת הוראה בגישת חקר (הנשענת על רעיונות של הבניית ידע קונסטרוקטיביסטית). מצדדי ההוראה הישירה טוענים שהוראה בגישת החקר, יוצרת עומס קוגנטיבי גדול על הלומד ולכן מהווה מכשול בתהליך הלמידה. מצדדי גישת החקר מסכימים כי למידה שכזו דורשת משאבי זיכרון רבים, אך טוענים כי השימוש בפיגומים "מפנה מקום" בזיכרון העבודה של הלומד, על מנת שיוכל לפתח רעיונות מתקדמים ולהפנים מושגים ותהליכים מורכבים. מחקרים אמפיריים אשר ערכו השוואה בין הוראה ישירה לבין הוראה בגישת חקר, הצביעו על למידה מעמיקה יותר באמצעות גישות חקר כגון למידה מבוססת בעיות (Problem-based learning - PBL) ולמידת גילוי (Guided discovery).
יצירת קונפליקט קוגניטיבי כפיגום להוראה סביב רעיונות לומדים
אוריון וקלי (2005) עשו שימוש נרחב בגישה זו בחוברת לימוד מדעי כדור הארץ המתוארת במאמרם. כל פרק בחוברת נפתח בקונפליקט מסוג זה - התלמידים מתבקשים להעלות השערה שמתייחסת לתופעה עליה לומדים, ולאחר מכן לבצע תהליך חקר קצר שמוביל לרוב לתוצאות שונות מהצפוי. תפקיד המורה בהקשרים מסוג זה הוא לתמוך בתלמידים בהתמודדות עם הסתירה בין תפיסותיהם לממצאי החקר. למשל תצפית בה תלמידים בוחנים שתי דוגמאות סלעים הנראות מאד שונות זו מזו, אך מסתבר שהרכבם זהה, מובילה בהמשך להתעמקות בתהליכי היווצרות סלעים מתוך מגמה.
אינטגרציה של ידע סביב רעיונות הלומדים
לין ואלון (2011) רואות את הלמידה כתהליך של שילוב רעיונות קיימים עם ידע חדש, הנקרא אינטגרציה של ידע (Knowledge integration). בעקבות עשורים בהן חקרו תהליכי למידה והוראה מתחומי המדע, הן מסבירות כי למידה משמעותית באשר היא כרוכה בארבעה תהליכים עיקריים. הראשון מביניהם, הוא העלאה וחשיפה של רעיונות הלומדים: הלומדים מביאים עימם רעיונות מרובים לגבי הנושאים הנלמדים בכיתה. רעיונות אלה עלולים להיות מבלבלים, ולעיתים סותרים. תלמידים לא תמיד מודעים למגוון הרעיונות של עצמם, ומפיקים תועלת מביטוי וחשיפה שלהם. מסיבה זו חשוב לעודד תלמידים לחשוף את הידע, התפיסות והאמונות הקודמים שלהם ולבחון כיצד הם משתלבים עם תוכן השיעור. חשיפת רעיונות הלומדים והתייחסות אליהם בהוראה הינם בסיס לשלושת התהליכים הנוספים באינטגרציה של ידע: הוספת רעיונות מפתח חדשים, תמיכה בפיתוח דרכים לבחינה של הרעיונות, וסווג הרעיונות תוך קשירתם לידע הקודם.
הטיות שנובעות מאמונות ותפיסות קודמות. קלי ורונן (2008) מדגימות במאמרן שעוסק בהערכת עמיתים כי אמונות ותפיסות מוקדמות של סטודנטים עלולים להשפיע על יכולת ההערכה שלהם. המאמר מתאר מחקר שבחן דרכים שונות לשילוב הערכת עמיתים בהוראה. הגישה שקלי ורונן מציגות מציעה להתייחס להערכת עמיתים כאל פעילות שיש בה למידה. במהלך המחקר החוקרות זיהו שבנושאים שכללו היבטים ערכיים, תרבותיים או חברתיים, הסטודנטים התקשו להפריד בין דעתם המוקדמת על הנושא לבין איכות העבודה שהעריכו. הדרך שהוכחה כיעילה להתמודד עם הטיות מסוג זה היא להוסיף למשימה שאלה לגבי תפיסות התלמידים המעריכים על הנושא. הצפת תפיסתם האישית של הסטודנטים, לפני שנדרשו להתייחס לתוצרי עמיתיהם איפשרה להם להפריד בין דעתם על הנושא לבין הערכתם את תוצרי עמיתיהם. הדוגמא המוצגת במאמר היא של משימה בה קבוצות של סטודנטים הציגו את החזון שלהם עבור "בית ספר אידאלי". סטודנטים שהתבקשו להעריך את מצגות עמיתיהם נטו לתת משוב שלילי למצגות עם תפיסת עולם שונה משלהם, ללא קשר לאיכות המצגות. לעומת זאת, כאשר למשימת ההערכה קדם שלב בו הסטודנטים שטחו את תפיסת עולמם, נמצאו הרבה פחות הטיות במשובים שכתבו.
משאבים נוספים:
"כיתה אוטונומית - כשהמורה רועה את התלמידים", ד"ר שלומי טוביאק, מתוך: הגיע זמן חינוך
הוראה ולמידה בעידן הדיגיטלי (שער שלישי - למידה אוטונומית), עורכים: ד"ר עוזי מלמד וד"ר אולז'ן גולדשטיין קראו בכותר - הוראה ולמידה בעידן הדיגיטלי
אאוריקה, גיליון 20 - מדע וטכנולוגיה בהנאה והנעה
References ▼
Chinn, C. A., & Duncan, R. G. (2021). Inquiry and Learning. In International Handbook of Inquiry and Learning (pp. 1-14). Routledge.
Kali, Y., (2006). Collaborative knowledge-building using the Design Principles Database. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 1(2), 187-201.
Kali, Y., & Ronen, M. (2008). Assessing the assessors: Added value in web-based multi-cycle peer assessment in higher education. Research and Practice in Technology Enhanced Learning, 03(01), 3–32.
Linn, M. C., & Eylon, B. S. (2011). Science learning and instruction: Taking advantage of technology to promote knowledge integration. Routledge.
Orion, N., & Kali, Y. (2005). The effect of an earth-science learning program on students' scientific thinking skills. Journal of Geoscience Education, 53(4), 387-393.