Deepening and Expansion ▼
הפחתת עומס קוגניטיבי דרך ארגון מידע
תאוריית העומס הקוגניטיבי (Cognitive Load Theory) על פי Sweller ועמיתיו (2011) מדגישה כי הצפה של לומדים במידע לא מאורגן, עלולה להקשות על הלמידה. הם מציינים כי הצגה חזותית של מידע, באופנים שונים כמו תרשימים, טבלאות או מפות מושגים – מסייעת להפחית את העומס הזה על ידי חלוקת המידע לערוצים קוגניטיביים שונים (חזותי ומילולי), מה שמאפשר ללומדים להבין את הקשרים המרכזיים בין מרכיבי התוכן ולהתמודד עם מורכבות רעיונית. כלים המאפשרים ללומדים לייצר בעצמם ייצוגים כאלה מאפשרים למידה עמוקה יותר, במיוחד כשמדובר בנושאים מדעיים או מופשטים.
החצנת דרכי החשיבה וחשיפת הקשרים באמצעות כלים חזותיים
על פי Ritchhart ועמיתיו (2011), גישת "חשיבה גלויה" (Visible Thinking), אשר פותחה על ידי פרוייקט Zero מאוניברסיטת הארוורד, הינה גישה שמטרתה פיתוח של דרכי החשיבה של תלמידים, תוך העמקת ההבנות שלהם לגבי התכנים בהם הם מתמקדים. הגישה מציעה מגוון של פרקטיקות וכלים המשמשים להחצנת דרכי החשיבה והנגשתם. השימוש בכלים מעין אלו (למשל, מפת מושגים, תרשימי זרימה) מאפשר ללומדים לעקוב אחר שיקולי הדעת של עצמם לאורך זמן, ולעיתים גם בקבוצה. כתוצאה, הידע שלהם הופך למובנה, והקשרים בין המושגים והרעיונות השונים נעשים להם ברורים יותר. כל אלו, מפחיתים את העומס הקוגניטיבי של הלומדים ומאפשרים להם להתעמק בתכנים מורכבים.
הכרה בסגנונות חשיבה מגוונים ומעמד הייצוג כחלק מהלמידה
Turkle ו- Papert הגדירו ב 1990 את המונח “Epistemological Pluralism” כמגוון הרחב של דרכים בהן לומדים מבנים ומבטאים ידע בהקשרים שונים. הם מדגישים את חשיבות התמיכה בדרכי חשיבה מגוונות ומזהירים מפני הציפייה שלומדים יביעו ידע בדרך מוכתבת מראש. על פי הכותבים, מתן הזדמנות ללומדים לבחירה באופן שבו הם רוצים לייצג את הידע שלהם, תוך חשיפה למגוון דרכי ייצוג (כמו שרטוט, תרשים, טקסט או סיפור) עשויה להפחית חסמים רגשיים וקוגניטיביים, ולחזק את תחושת המסוגלות והבעלות על הלמידה.
משאבים נוספים:
-
אתר Visible Thinking של Project Zero
-
ייצוג המידע או הידע בדרכים מגוונות - פורטל עובדי ההוראה, מרחב פדגוגי
-
כלי לארגון ידע בשם kumu.io, וגלריית הדוגמאות שלו.
References ▼
Ritchhart, R., Church, M., & Morrison, K. (2011). Making thinking visible: How to promote engagement, understanding, and independence for all learners. Jossey-Bass.
Sweller, J., Ayres, P., & Kalyuga, S. (2011). Cognitive load theory. Springer. https://doi.org/10.1007/978-1-4419-8126-4
Turkle, S., & Papert, S. (1990). Epistemological pluralism: Styles and voices within the computer culture. Signs: Journal of Women in Culture and Society, 16(1), 128–157. https://doi.org/10.1086/494648