עקרון הפעלה: תמיכה במשוב והערכת תלמידים



תהליכים משוב והערכה אלו, תהליכי משוב והערכת עמיתים הם תהליכים שבהם לומדים מעניקים זה לזה הערכה על תהליכי ותוצרי הלמידה, לרוב על סמך קריטריונים שנקבעו במשותף מראש. תהליכי משוב והערכת עמיתים כוללים לרוב צפייה, קריאה או האזנה לעבודת העמית, זיהוי של חוזקות ואתגרים, ומתן משוב בונה ומקדם הכולל הצעות לשיפור. לעיתים הלומדים מגיבים למשוב שקיבלו, דבר אשר עשוי לחזק את השיח הרפלקטיבי ואת ההבנה של כלל המשתתפים בשיח לגבי הלמידה וההוראה. 

על פי מחקרים, תהליכי משוב והערכת הלומדים מאפשרים ללומדים להיות שותפים פעילים בקביעת קריטריונים להערכה, ומעודדים אותם להבין טוב יותר את ערכם של תהליכי הערכה אלו. מעורבות התלמידים בהערכה ובמשוב תומכת בהבנת התכנים הנלמדים וכן בפיתוח של מיומנויות שונות כמו חשיבה ביקורתית, מיומנויות חברתיות ורגשיות, כמו יכולת לתת ולקבל משוב בונה ועוד. משוב עמיתים מאפשר למידה הדדית, בונה תחושת אחריות קהילתית, ומעודד את התלמידים לפתח מודעות ללמידה של עצמם ושל אחרים. ההתייחסות למשוב כאל חלק מתהליך הלמידה, ולא רק ככלי להערכה סופית, מאפשרת לתלמידים ללמוד מתוך התנסות מתמשכת שבה קשיים נתפסים כהזדמנויות ללמידה ולשיפור. כאשר מתבצע בליווי פדגוגי מכוון, תהליכים אלו עשויים להיות אפקטיביים כמו או יותר ממשוב שמועבר על ידי המורה.

ניתן ליישם עיקרון זה על ידי סיכום הלמידה בכיתה בעזרת הצגות של תהליכי ותוצרי הלמידה, כך הלומדים משתפים בעבודותיהם מעניקים ונותנים משוב זה לזה, בעזרת קריטריונים מוסכמים. במיזמי מדע אזרחי שונים, כמו "ספירת הציפורים הגדולה", "שינה - שליש מהחיים" ועוד, הלומדים מעורבים פעמים רבות באיסוף נתונים, ארגונם וניתוחם. בהמשך, הם מציגים את המסקנות אשר הסיקו מהנתונים בעזרת ייצוגים גרפיים שונים, בפני עמיתיהם. המשוב אותו הם מקבלים מעמיתיהם מתייחס הן למיומנויות חקר הנתונים והן לממצאים דומים או שונים אותם הסיקו עמיתיהם. כל אלו מאפשרים להעמיק את הידע בתחום התוכן, במיומנויות החקר ובמיומנויות החברתיות והרגשיות הכרוכות במתן משוב בונה ומקדם. 

עיקרון זה מיושם פעמים רבות עם העקרונות "טיפוח נורמות שיח פרודוקטיבי" ו-"שילוב לומדים בהוראת עמיתים".

 

ההיסטוריה של העיקרון: עיקרון זה הופיע לראשונה במאגר עקרונות העיצוב, (Design Principles Database, Kali, 2006).

 

לציטוט העיקרון: ארידור, ק., שגב, י., הוד, י., קלי, י., שגיא, נ., דולב שחם, ר.,  וחברי קהילת TCSS 2021. עקרונות הפעלה, insights.edu.haifa.ac.il

העמקה והרחבה

 

  • הערכה מעצבת (Formative Assessment) לעומת הערכה מסכמת ( Summative Assessment)

על פי (Black and Wiliam (1998, אבחנה בין סוגים שונים של הערכה מאפשרים לעצב את ההוראה בהתאם למטרתיה המורה. הערכה הינה הערכה מעצבת כאשר היא מתרחשת לאורך תהליך הלמידה וכוללת מתן משוב והזדמנות לשיפור. סוג הערכה זה מספק למורים וללומדים מידע רציף על הלמידה, עליו אפשר להשען ככלי למשוב ולשיפור תהליכי הלמידה וכן לטובת התאמת המשך הלמידה וההוראה. הערכה מסכמת לעומתה מתרחשת בסיום תהליך הלמידה.   היא מספקת תמונת מצב כוללת של הישגים בסיום תהליך הלמידה ומשמשת למדידה. 

  • קהילת לומדים (Community of Learners)

מודל "קהילת לומדים", על פי (Brown & Campione (1994, הינו גישה ללמידה המתבססת על ההנחה כי למידה הינה מיטבית כאשר לומדים לומדים וחוקרים באופן שיתופי. כך כולם תורמים ידע, מציבים שאלות, מעניקים משוב ומגיבים לתובנות של האחרים. בגישה זו, תפקיד המורה עובד שינוי. המורה איננו מעביר הידע, אלא מנחה של תהליכים (guided discovery), ביניהם, תהליכי חקר, שיח כיתתי, ומשוב. הלומדים אינם רק צרכני ידע אלא שותפים פעילים בבניית הידע. כך, הלומדים יכולים לחקור את התכנים באופן עצמאי, תוך הנחיה מכוונת (guided discovery), לפתח חשיבה ביקורתית, רפלקטיביות ומיומנויות למידה שיתופית. גישה זו של למידה בקהילת לומדים מאפשרת לאמץ את משוב העמיתים כחלק בילתי נפרד מתהליך הלמידה ולא רק כלי להערכת התוצר הסופי. 

  • משוב עמיתים (Peer Feedback)
    משוב בין לומדים מהווה כלי פדגוגי עוצמתי הן לשיפור ההבנה של הלומדים והן לבניית קהילה לומדת. תהליך זה מחייב את התלמיד להפעיל שיקול דעת, לזהות קריטריונים רלוונטיים, ולנסח המלצות לשיפור. על פי (Topping (1998 אשר התמקדו במשוב והערכת עמיתים בין סטודנטים בהקשר ההשכלה הגבוהה, משוב עמיתים מגביר את תחושת המסוגלות של הלומדים, מחזק תחושת אחריות קהילתית, ואף מעודד קבלת ביקורת בונה. אפקטיביות המשוב תלויה בהדרכה מתאימה, ניסוח קריטריונים גלויים ותרבות כיתתית בטוחה ומכילה. עם זאת, לעיתים, משוב עמיתים יתרום ללומדים יותר מאשר משוב מהמורים. 

 

משאבים נוספים

  • נבו, ד. (2003). הערכה מעצבת בכיתה. תל אביב: מכון מופ"ת.

  • אתר "חשיבה גלויה" של פרויקט Zero מאוניברסיטת הרווארד: Visible Thinking

  • Dweck, C. S. (2006). Mindset: The New Psychology of Success. Random House.

  • Ritchhart, R., Church, M., & Morrison, K. (2011). Making Thinking Visible: How to Promote Engagement, Understanding, and Independence for All Learners. Jossey-Bass.

 

מקורות
  1. רשימת מקורות
  1. Black, P., & Wiliam, D. (1998). Inside the Black Box: Raising Standards Through Classroom Assessment. Phi Delta Kappan, 80(2), 139-148.

  2. Brown, A. L., & Campione, J. C. (1994). Guided Discovery in a Community of Learners. In K. McGilly (Ed.), Classroom Lessons: Integrating Cognitive Theory and Classroom Practice (pp. 229-270). MIT Press.

  3. Topping, K. J. (1998). Peer assessment between students in colleges and universities. Review of Educational Research, 68(3), 249–276. https://doi.org/10.3102/00346543068003249

דף זה נערך לאחרונה ב־ 26.3.2026 18:08:22

עקרונות פדגוגיים

עקרונות פדגוגיים מתארים דרכים שונות לגשר בין תיאוריות על למידה והוראה לבין דרכי יישום אפשריות

;