עקרון הפעלה: יצירה ושימוש חוזר בתוצרי תלמידים
עקרונות-על
שימוש בתוצרים שנוצרו על ידי לומדים, כגון מצגות, דגמים, טקסטים, משחקים וטבלאות נתונים שיתופיות ועוד, כמשאבים ללמידת המשך, עבור עצמם או עבור אחרים, נותן משמעות לתוצרים עצמם ולתהליך יצירתם. במקום להתייחס אל תוצרים אלו כאל תוצרים חד-פעמיים אשר לאחר הגשתם הינם חסרי ערך, ניתן להתייחס אליהם כאל תרומה לקהילה לומדת, שאוספת, בונה ומשכללת את הידע לאורך זמן. על פי מחקרים, גישה זו, מעשירה את הסביבה הלימודית בכך שהיא מאפשרת לתלמידים לעסוק בתכנים שנוצרו על ידי עמיתיהם, להגיב עליהם, להעריך אותם, לשפר ולחבר תובנות חדשות לידע הקיים שלהם. תחושת הרלוונטיות של התכנים השונים גוברת, ומעודדת העמקה, פיתוח חשיבה יצירתית, מיומנויות עיצוב, ותקשורת חזותית. הידיעה שתוצריהם ישמשו אותם ואת עמיתיהם לאורך זמן, תורמת לפיתוח של תחושת אחריות ומעורבות בקרב הלומדים, אשר מובילה למוטיבציה פנימית. השימוש בתוצרים לאורך זמן מזמן לתלמידים הבנה מעשית של האופן שבו ידע נבנה ומתקדם כחלק מתהליך הלמידה.
דוגמאות לשימוש חוזר בתוצרי הלומדים ניתן לראות למשל ביצירת אינפורגרפיקות המתארות אירועים היסטוריים לאורך צירי זמן. כאשר הלומדים כוללים תחילה מקורות ראשוניים בלבד, ובהמשך תהליך הלמידה מוסיפים הקשרים היסטוריים, פרשנויות ועוד. תוצרי למידה אלו מוצגים ומשמשים קבוצות עתידיות ללמידה, הרחבה ודיון באירועים. דוגמא נוספת ליישום עיקרון זה היא שימוש במשחק לימודי אשר יצרו הלומדים בהקשר מסויים והעברתו לשימוש והרחבה על ידי קבוצות לומדים אחרות.
דוגמאות לשימוש בעיקרון זה ניתן לראות למשל במיזם "בעקבות יונקים קטנים" שבו תלמידים היו שותפים בין היתר לבניית מאורות לאיסוף עקבות היונקים הקטנים ולאחר מכן, עשו שימוש בתוצרי הבנייה לטובת איסוף העקבות. יצירה ושימוש זה בתוצרים שבנו התלמידים איפשרה להם להחשף לאופן שבו ניתן לערוך מחקר מדעי אקולוגי, ואף להיות שותפים לקידומו.
עיקרון זה מיושם פעמים רבות עם העקרונות "תמיכה במגוון מבנים חברתיים".
ההיסטוריה של העיקרון: עיקרון זה הופיע לראשונה במאגר עקרונות העיצוב, (Design Principles Database, Kali, 2006).
לציטוט העיקרון: ארידור, ק., שגב, י., הוד, י., קלי, י., שגיא, נ., דולב שחם, ר., וחברי קהילת TCSS 2021. עקרונות הפעלה, insights.edu.haifa.ac.il
העמקה והרחבה ▼
-
תיאוריית הקונסטרקשוניזם (Constructionism):
בספרו Papert, 1993) Mindstorms), מתאר את תיאוריית הקונסטרקשוניזם אשר מרחיבה את תיאוריית הקונסטרוקטיביזם של פיאז'ה, על ידי הדגשת הלמידה באמצעות יצירה. לטענתו של Papert, אנשים לומדים בצורה הטובה ביותר כאשר הם בונים חפצים מוחשיים שמייצגים את הבנותיהם, במיוחד כשמדובר בסביבות שיתופיות ודיגיטליות. כאשר תלמידים יוצרים תוצרים כמו מצגות, דגמים, משחקים ועוד, הם מעמיקים את הלמידה שלהם. יצירות אלו, מעודדות את הלומדים לבנות ידע באופן פעיל ומסייעות להם להבין רעיונות מופשטים. התוצר אותו יוצרים הלומדים, הוא משאב ללמידה עבורם, וגם עבור מי שיחשף אליו בהמשך.
-
למידה מבוססת עיצוב - Learning by Design
על פי Kolodner ועמיתיה (2003) למידה מבוססת עיצוב (Learning by Design) היא גישת חקר מבוססת פרוייקטים להוראת המדעים הנשענת על למידה מבוססת מקרה ולמידה מבוססת בעיה. על פי גישה זו, הלומדים מעורבים בעיצוב, יצירה ובחינה של פתרונות. המקרים השונים הנחקרים משמשים תשתית לחשיבה והעברה בין הקשרי למידה שונים. הלומדים עובדים על פרוייקטים אמיתיים, יוצרים תוצרים, מתעדים תהליכים, ולומדים מהם כדי ליישם ידע בסיטואציות אחרות. גישה זו ללמידה, שמה דגש על למידה חזרתית, שבה הלומדים מתנסים ומשפרים את עבודותיהם על בסיס משוב ותובנות חדשות.
-
למידת עמיתים (Peer learning)
הספר של (Boud, Cohen, & Sampson (2001 סוקר את עקרונות הלמידה ההדדית בין עמיתים ואת הערך הפדגוגי שבהתנסות שיתופית בלמידה. הוא מדגיש את הרעיון של "ללמוד עם ומאת אחרים". הלומדים מקבלים תפקידים אקטיביים בהוראה, בהנחיה ובהערכת עמיתים. הלמידה נתפסת כתהליך חברתי שבו הידע נבנה באופן שיתופי. תוצרי הלומדים משמשים ללמידה של אחרים - תלמידים עתידיים, שמגיבים להם, מעריכים אותם ומשפרים אותם. כך מתאפשרת למידת עמיתים ממושכת ודינמית.
-
מוטיבציה פנימית לעומת מוטיבציה חיצונית
(Ryan & Deci (2000 מבחינים בין מוטיבציה פנימית למוטיבציה חיצונית: על פי המאמר, מוטיבציה פנימית הינה פעולה הנעשית מתוך עניין, הנאה או סיפוק פנימי. מוטיבציה חיצונית, לעומת זאת הינה מתייחסת אל פעולה הנעשית מתוך ציפייה לתגמול חיצוני או הימנעות מעונש. על פי המאמר, כאשר לומדים יודעים כי תוצרי הלמידה שלהם ישמשו אחרים - בהווה או בעתיד, המוטיבציה הפנימית שלהם, עשוייה להתחזק. הדבר נובע מכך שלומדים אלו מבינים כי לתוצרים שיצרו יש ערך אמיתי, ולכן, הם נוטים להיות מעורבים ומחויבים יותר. לפיכך, שימוש חוזר בתוצרים מייצר מסגרת לימודית שמעודדת מוטיבציה פנימית דרך תחושת משמעות, השפעה והכרה.
משאבים נוספים
MIT Media Lab: Lifelong Kindergarten Group: https://www.media.mit.edu/groups/lifelong-kindergarten/overview/
מקורות ▼
- Boud, D., Cohen, R., & Sampson, J. (2001). Peer Learning in Higher Education: Learning from and with Each Other. Routledge.
- Kolodner, J. L., Gray, J. T., & Fasse, B. B. (2003). Promoting Transfer through Case-Based Reasoning: Rituals and Practices in Learning by Design Classrooms. Cognitive Science, 27(4), 495–555.
- Papert, S. (1993). Mindstorms: Children, Computers, and Powerful Ideas. Basic Books.
- Ryan, R. M., & Deci, E. L. (2000). Intrinsic and Extrinsic Motivations: Classic Definitions and New Directions. Contemporary Educational Psychology, 25(1), 54–67.
דף זה נערך לאחרונה ב־ 26.3.2026 18:08:42