עקרון הפעלה: טיפוח נורמות שיח פרודוקטיבי

התבטאות הטיות בשיח בין מורה וכיתה. מחקרים (כגון, Sagy, & Hazzan, 2007; Sagy, Kali, Tsaushu,& Tal, 2016) מראים שתפיסות מורים לגבי תלמידיהם משפיעות על ההוראה שלהם, גם כאשר התפיסות מוטות. לדוגמא, מחקר שבחן את תרבות ההוראה של מרצים בטכניון מצא שמרצים אלו תפסו את תרבות הלמידה של הסטודנטים באופן שגוי. הם ציפו שמוכנות הסטודנטים להשקיע מאמצים וללמוד באופן עצמאי תהיה נמוכה מזו שהסטודנטים ביטאו בפועל. תפיסות שגויות אלו של המרצים, הובילו אותם לבחור לפרט ולהסביר נושאים מסויימים במקום להעמיק באחרים (Sagy, Kali, Tsaushu,& Tal, 2016). תצפית במסגרת מחקר אחר, שנערך סביב האולמפיאדה למדעי המחשב של תלמידי תיכון הדגימה כיצד הטייה לא מודעת יכולה להתבטא במסגרת שיח בין מנחה וכתה. במפגשים לעידוד השתתפות באולמפיאדה למדעי המחשב מנחה הדגים חידות והזמין את הכיתה לפתור אותן. כאשר תלמידים הצביעו המנחה שאל לשמם ואז ביקש את התשובה על החידה. שהמנחה פנה לתלמידות הוא לא שאל את שמן. ההבדל בהתנהלות היה בולט יותר כאשר הייתה חידה קשה. בתחילה אף אחד מהתלמידים לא הצביע, ולאחר זמן מה הצביעה תלמידה. התלמידה לא נשאלה לשמה, ורק אחרי שענתה נכון על החידה היא נשאלה לשמה בתוספת שאלה שלא עלתה עד כה - האם הכירה את החידה קודם. התייחסות מוטה מעין זו עלולה לגרום לתלמידות להמנע מהשתתפות בנסיבות שמזמנות התייחסות כזו. אחד ממצאי המחקר היה שהשונות החיצונית בין התלמידים בנבחרת הישראלית הייתה מאד נמוכה, רובם היו תלמידים יהודיים ממרכז הארץ. למעשה עד שנת המחקר תלמידות כלל לא הגיעו לנבחרת וכך גם תלמידים שאינם יהודיים (Sagy, & Hazzan, 2007). 

הטיה דומה מתוארת בדו"חות (AAUW (2000 ו- (Wellesley College Center for Research on Women (1992 אשר מצביעים על כך שבנות חוות פעמים רבות הדרה מהשיח הכיתתי, במיוחד בתחומים כמו מדע וטכנולוגיה. על פי הדו"ח הסיבות לכך כוללות תגובות מוטות של מורים, העדר פנייה ישירה לבנות וחוסר עידוד לביטוי עצמי. דו"חות אלו מדגישים את הצורך ביצירת נורמות שיח שמקדמות שוויון מגדרי – על ידי עידוד יזום של כל הקולות בכיתה ויצירת סביבה שבה ניתן לטעות, לשאול ולהציע רעיונות.

שיח אחריותי – Accountable Talk

שיח אחריותי הוא פרקטיקה פדגוגית המעודדת לומדים לקחת אחריות על הידע האישי והקולקטיבי שלהם, על ידי ניהול שיח שמקפיד על סטנדרטים של הסבר, היגיון וראיות. השיח מתקיים באווירה בטוחה ומכילה, ומושתת על שלושה עקרונות: אחריות לקהילה (הפגנת כבוד הדדי וקשב), אחריות לידע (קידום רעיונות, לא רק ביטוי אישי, יש לדייק בעובדות, גם אם קשה לנסח את הדברים באופן מדוייק), ואחריות לסטנדרטים (דיוק, בהירות, נימוק). המטרה המרכזית של המורה היא לקיים תהליך של הסקת מסקנות משותף, שמובל אמנם על ידי המורה אך נשען על מעורבות פעילה ובעלות של הלומדים. הם משתמשים במהלכי שיח כגון ניסוח מחדש, שאילת שאלות עומק ובקשה להבהרות כדי לעודד את כל הלומדים לקחת חלק פעיל. "שיח אחריותי" מתחיל כאשר תלמידים חושבים בקול רם על בעיה מורכבת שדורשת שיתוף פעולה: שמים לב לדבר מה מעניין בבעיה, שואלים שאלות על ממצאים מפתיעים, או מביעים, מסבירים ומשקפים את דרך החשיבה שלהם. המורה שואף לעודד קשת רחבה של רעיונות, גם כאלו שאינם מלאים ומנחה את התלמידים להתייחס לדברי חבריהם: להרחיב, לאתגר או להבהיר טענות (כולל טענות של המורה), לשאול שאלות, לנמק פתרון מוצע, או להציע טענה נגדית או הסבר חלופי. תהליך זה מגביר השתתפות, מעמיק הבנה המבוססת על ראיות, אשר תומך בשוויון הזדמנויות בכיתה (Resnick et al., 2018).

למידה בעזרת שותפויות – מורים, טכנולוגיה ועמיתים

(Hsi (1997 מתארת כיצד פורום מקוון (Multimedia Forum Kiosk) מסייע ללומדים ללמוד מדע על ידי תמיכה בשיח חקרני אשר מאפשר זמן לחשיבה, קריאה ותגובה. על פי (Hsi (1997 כלי מסוג זה מאפשר רפלקציה והעמקה בתכנים באמצעות דיאלוג מתמשך. בנוסף, שימוש זה עשוי לעודד תלמידים אשר מתקשים להתבטא בעל-פה להביא לידי ביטוי את מחשבותיהם, ולהפוך לתורמים לבניית הידע. כך, הפורום המקוון תורם לתחושת המסוגלות העצמית של הלומדים, ומקדם שוויון. 

בהמשך לכך, (Hoadley (1997 מתאר כיצד דיון מדעי מתווך מחשב יכול לקדם שוויון מגדרי דרך שיח פתוח, מאפשר ומבוסס ראיות. לדבריו, סביבות דיגיטליות מצמצמות פערים באמצעות מתן קול ללומדים שלעיתים אינם משתתפים בדיון פנים-אל-פנים, ובכך מאפשרות השתתפות רחבה והוגנת יותר. בהקשר זה, (Hoadley (2004 מרחיב את ההבנה לגבי למידה שיתופית פורה הן בסביבות מקוונות והן בלתי-מקוונות, ומציע עקרונות לשיח המעודד הקשבה, פיתוח רעיונות ואחריות הדדית לידע. שני המאמרים מדגישים את החשיבות של שיח אחריותי, גמיש ומכיל—כמפתח להבניית ידע מדעי בכיתה הטרוגנית ובחברה מגוונת.

ספרן של Linn ו- (Hsi (2000 ממשיך ובוחן את תפקיד הטכנולוגיה כשותפה ללמידה ולהנגשת מדע לכלל התלמידים.  בספר, החוקרות מתארות כיצד שיח משמעותי בכיתה בתיכון, מתאפשר כאשר שלושת הגורמים, מורים, מחשבים ועמיתים, פועלים יחד כשותפים ללמידה. שימוש בטכנולוגיה (כגון פורומים או הדמיות) מאפשר ללומדים לבטא רעיונותיהם בכתב ולהגיב לאחרים; המורה מנחה את השיח, והעמיתים מהווים קהל ביקורתי ותומך. החוקרות מדגישות בספר, את חשיבות העיצוב המכוון של סביבות שיח, כולל הצבת סטנדרטים והצעות לשיפור רעיונות של אחרים. 

משאבים נוספים

• Engle, R. A., & Conant, F. R. (2002). Guiding principles for fostering productive disciplinary engagement: Explaining an emergent argument in a community of learners classroom. Cognition and Instruction, 20(4), 399–483.
  
  

• בוזו-שוורץ, מ. (2013). למידה בקבוצות בכיתה, מכון אבני ראשה
  
  

AAUW. (2000). Tech-Savvy: Educating girls in the new computer age. Washington, D.C.: AAUW.

•  
• Hoadley, C. M. (1997). Productive discussion in science: Gender equity through electronic discourse. Journal of Science Education and Technology, 6(1), 23-26.
•  
• Hoadley, C. M. (2004). Fostering productive collaboration offline and online: learning from each other. In M. Linn, E. Davis & P. Bell (Eds.), Internet Environments for Science Education (pp. 145-174). Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates, Inc.
• 
  
  
• Hsi, S. (1997). Facilitating knowledge integration in science through electronic discussion: The Multimedia Forum Kiosk. Unpublished doctoral dissertation, University of California, Berkeley, CA.
• 
  
  
• Kali, Y., (2006). Collaborative knowledge-building using the Design Principles Database. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 1(2), 187-201.
•  
• Linn, M. C., & Hsi, S., 2000. Computers, Teachers, Peers: Science Learning Partners. Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum Associates.
• Resnick, L. B., Asterhan, C. S. C., & Clarke, S. N. . (2018). Accountable Talk: Instructional Dialogue that Builds the Mind. The International Academy of Education (IAE) and the International Bureau of Education (IBE) of the United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization (UNESCO), Geneva, Switzerland.
• Sagy, O., & Hazzan, O. (2007). Diversity in excellence fostering programs: The case of the informatics Olympiad, Journal of Computers in Mathematics and Science Teaching, 26(3), pp. 233-253.
• Sagy, O., Kali, Y., Tsaushu, M., & Tal, T. (2016). The Culture of Learning Continuum: promoting internal values in higher education. Studies in Higher Education, 1–21. doi:10.1080/03075079.2016.1174205
•  
• Wellesley College Center for Research on Women. (1992). How schools shortchange girls (Executive Summary). Washington, DC: American Association of University Women Educational Foundation.
•