גילוי ההיסטוריה דרך עיניהם של התלמידים

המספרת היא אנה, מורה בבית ספר עירוני א' אשר הפעילה את מיזם הגניזה הקהירית עם מורה עמיתה בבית ספר עירוני א, בשכבת כיתות ז'. 

בבית הספר עירוני א' התקיים מיזם מרתק: ניתוח כתב העת קהיר העתיקה בשכבת ז'. המיזם, שנועד לקרב את התלמידים לעבודה ההיסטורית, כלל מצגות ומשחקים, אך עבור אנה, אחת מהמורות שהובילו את התהליך, האירוע המשמעותי ביותר הגיע דווקא ברגע שבו החומר הלימודי הפך להתנסות אמיתית.

בשלב מתקדם של המיזם, הגיע לבית הספר ד"ר משה, חוקר היסטוריה, שהציג לתלמידים את עקרונות תיעתוק המקורות ההיסטוריים בשילוב בינה מלאכותית. הוא חילק את הכיתה לקבוצות, וכל קבוצה קיבלה קטע מקור היסטורי שעליה לפענח. התלמידים השוו את הבנתם האישית מול התוצאות שסיפקה הבינה המלאכותית, ומיד הבחינו שבמקרים רבים המערכת טעתה – והם עצמם יכלו לתקן אותה.

הרגע הזה היה משמעותי במיוחד. עד כה, התלמידים נחשפו בעיקר למצגות ולמשחקים, אך ברגע שהתנסו בעבודה מעשית עם חומרים היסטוריים אמיתיים – הם התחברו למיזם בצורה עמוקה הרבה יותר. הפיענוח והניתוח העצמאי לא רק ריתקו אותם, אלא גם גרמו להם להבין שהם יכולים לתרום באופן פעיל לתהליך המחקרי.

מתוך ההתנסות הזו, אנה הגיעה לתובנה חשובה: כדי להפוך את הלמידה למשמעותית באמת, יש לשלב יותר רגעים של חוויה והתנסות. היא סברה כי פרויקטים מסוג זה יתאימו יותר לשכבות גיל בוגרות יותר, תלמידי ח' או ט', שכבר למדו על מקורות היסטוריים ועבודת ההיסטוריון. כך, התלמידים יגיעו מוכנים יותר ויוכלו להעמיק עוד יותר בחקר ההיסטורי.

למיזם הייתה השפעה עמוקה, לא רק על התלמידים אלא גם על אנה עצמה. היא יצאה מהתהליך עם תובנה ברורה – חינוך היסטורי אמיתי מתרחש כאשר התלמידים לא רק לומדים על ההיסטוריה, אלא גם מתנסים בה בעצמם.