איזון בין מטרות מחקריות למטרות חינוכיות – ההתאמה במיזם "טבע עיר רגש"

קרן, מדענית במיזם "טבע עיר רגש", עמדה בפני אתגר ייחודי. כמו במיזמים אחרים של מדע אזרחי בבית הספר, למיזם זה היתה מטרה לקדם מטרות מחקריות לצד מטרות לימודיות. ואולם, להבדיל ממיזמים בהם התלמידים אוספים נתונים על גורם חיצוני, כאן החוויות של התלמידים עצמם היו מקור הנתונים. הם השתמשו באפליקציה מיוחדת לתיעוד חוויותיהם הרגשיות לאורך שבועיים. בסיום ההשתתפות, הם קיבלו משוב אישי על הקשר בין הרגשות שחוו לבין הסביבות הפיזיות בהן שהו.

מאפיין זה של המחקר יצר סוג של אתגר לגבי כפל המטרות: בהיבט המחקרי, המחקר, הבוחן את השפעתן של סביבות פיזיות שונות על רגשות, דרש שבעת איסוף הנתונים לא יהיה מידע מוצהר על האופן בו הנתונים הסביבתיים עשויים להיות קשורים לרגשות.
לצד זאת, מנקודת מבט חינוכית, ובהתבסס על העקרונות של מדע אזרחי, ביקש המיזם לאפשר לתלמידים חווית למידה מעשירה ומלמדת, תוך למידה על העקרונות המחקריים של המחקר עצמו, דבר שדרש מתן הסבר על הרציונאל שמאחורי מערך המחקר.
כיצד ניתן היה לאזן בין שני ההיבטים הללו?

קרן ושני צור, שותפתה לפיתוח הפרוייקט מטעם מרכז TCSS השקיעו חשיבה רבה כדי להבטיח שהפעילות החינוכית לא תשפיע על תהליך איסוף הנתונים, לצורך כך, הן ביצעו התאמה משמעותית במבנה התוכנית. במקום לשלב רפלקציה וניתוח נתונים כבר במהלך השימוש באפליקציה, הן דחו את שלבי הלמידה הללו לסיום השבועיים. כך, מתוך שבעת השיעורים בתוכנית, החלקים הראשונים סיפקו לתלמידים רקע והנחיות, בעוד שהשיעורים המאוחרים התמקדו בניתוח הנתונים ובהבנה מעמיקה של הממצאים.
השינוי הוכיח את עצמו: הנתונים נאספו ללא הטיות חיצוניות, והלמידה של התלמידים הפכה למשמעותית יותר. הם לא רק פיתחו מודעות לקשר בין רגשותיהם לסביבה, אלא גם רכשו מיומנויות חקר משמעותיות, חיזקו את החיבור שלהם לקהילה ולסביבה ולמדו כיצד ניתן לשלב בין מדע לחוויה אישית.

זה היה אתגר שפוצח בהצלחה – הן עבור המחקר, הן עבור התהליך החינוכי.