עקרון הפעלה: תמיכה במגוון מבנים חברתיים

למידה של סוגיות ונושאים מורכבים דורשת מהלומד להבין את מגוון היבטי התוכן הכרוכים בסוגיה, כמו גם להכיר נקודות מבט שונות בנושא ומכאן מורכבותה. מחקרים מראים שרצפי פעילויות העוברים בין מגוון מבנים חברתיים (עבודה עצמאית, זוגות, צוותים בגדלים והרכבים שונים, ומליאת הכיתה) מאפשרים ללומדים להחצין את הידע שלהם עצמם, להיחשף לנקודות מבט של חבריהם ולהגיע לתובנות אישיות וקולקטיביות חדשות. עיקרון זה מציע לתכנן רצפי פעילויות שמשלבים בין מבנים חברתיים שכאלה.

למשל, ניתן לבנות רצף פעילויות בסגנון "ג'יגסו" הכוללת שלושה שלבים. בשלב הראשון מחלקים את הכיתה לקבוצות קטנות אשר כל אחת מתמחה בהיבט מסויים של סוגיה אותה חוקרת הכיתה כולה. בשלב השני יוצרים קבוצות חדשות בהן נציגים מכל אחת מהקבוצות המקוריות דנים בסוגיה תוך התייחסות להיבטים אותם מביאים כל הנציגים. בשלב השלישי עורכים דיון במליאת הכיתה בפתרונות שעלו בקבוצות של השלב השני. ניתן להקדים פעילות זו בלמידה אישית של התלמידים לגבי הסוגיה (למשל, על ידי צפייה בסרטון בבית והבעת דעה אישית). 

מדע אזרחי עוסק פעמים רבות בסוגיות מורכבות אשר אין להן פתרון ברור, והדיון בהן דורש שילוב של ידע מדעי ושיקולים חברתיים (סוגיות סוציו-מדעיות). במקרים כאלה, התמיכה במגוון מבנים חברתיים חשובה במיוחד על מנת לעזור לתלמידים לגבש את עמדותיהם, ולבנות טיעונים מבוססי מדע הלוקחים בחשבון את ההיבט החברתי בסוגיה. למשל, המיזם "טבע עירוני" עוסק בסוגיית חזירי הבר בחיפה. ההתמודדות עם הסוגיה דורשת הבנה מעמיקה של הקשר בין הגורמים שמשפיעים על התנהלות החזירים, כולל אלו הקשורים בפעילות בני האדם, לבין צמיחת אוכלוסייתם במרחב העירוני. עיקרון זה יכול לבוא לידי ביטוי במיזם "טבע עירוני" ברצף פעילויות בו בשלב הראשון קבוצות יתמחו בגורם מסויים להתנהלות החזירים (למשל, פחי אשפה פתוחים), ובשלב השני, קבוצות הכוללות נציגים ממגוון ההתמחויות יחקרו את המצב באזורים שונים של העיר.

עיקרון זה מיושם פעמים רבות יחד עם העקרונות 'טיפוח נורמות שיח פרודוקטיבי', ו'יצירה ושימוש חוזר בתוצרי תלמידים'.

ההיסטוריה של העיקרון: עיקרון זה הופיע לראשונה במאגר עקרונות העיצוב, (Design Principles Database, Kali, 2006)

לציטוט העיקרון: קלי, י., שגיא, א., לביא אלון, נ., דולב שחם, ר., ארידור, ק., ולין, ג.,  וחברי קהילת TCSS 2021. עקרונות הפעלה, insights.edu.haifa.ac.il

להעמקה והרחבה:

מאפיינים של תמיכה במגוון מבנים חברתיים. קלי, לוין-פלד ודורי (2009) חקרו עקרון זה במסגרת שלושה קורסים בחינוך הגבוה. הן מצאו מספר מאפיינים של רצפי פעילויות המשותפים למגוון מבנים חברתיים שיכולים לתמוך בלמידה מעמיקה. אחד המאפיינים הוא הדרישה שתלמידים יצטרכו להסתמך זה על זה תוך הבנת המטרה בשיתוף הפעולה. מאפיין נוסף הוא שעל רצף הפעילויות לעודד חשיפה למשאבים המציגים מגוון היבטים של הסוגיה הנלמדת, כמו גם הבעה של דעות מגוונות. כמו כן, יש ליצור תחושה של תמיכה הדדית ושיתוף פעולה, ולאפשר תקשורת יעילה בין הלומדים.

שימוש בטלפונים סלולריים לגישור בין הקשרי למידה מגוונים. קלי, לוי, לוין-פלד וטל (2018) חקרו כיצד ניתן לתמוך במורים בפיתוח רצפי פעילויות עבור תלמידים אשר משלבים למידה במגוון מבנים חברתיים בכיתה ומחוצה לה בדגש על למידת חקר. הן מצאו כי טלפונים סלולריים יכולים להוות פלטפורמה מצויינת בה מורים יכולים לעשות שימוש על מנת לקשר בין הלמידה בסביבות השונות ובמבנים החברתיים השונים. דרך אחת לעשות זאת, היא לאפשר לקבוצות של תלמידים להשתמש בטלפון הנייד ככלי לאיסוף נתונים מחוץ לכיתה (למשל, על ידי תיעוד תצפיות, צילום וכו'). על בסיס שימוש זה בטלפון הנייד, קבוצות תלמידים יכולות לערוך בכיתה ניתוח של הנתונים שנאספו. בסיום חקר הנתונים, ניתן לערוך דיון במסגרת מליאת הכיתה במשמעויות הנתונים שנאספו.

רשימת מקורות:

בוזו-שוורץ, מ. למידה בקבוצות בכיתה, מכון אבני ראשה, 2013

Kali, Y., (2006). Collaborative knowledge-building using the Design Principles Database. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 1(2), 187-201.

Kali, Y., Levin-Peled, R., & Dori, Y. J. (2009). The role of design-principles in designing courses that promote collaborative learning in higher-education. Computers in Human Behavior, 25(5), 1067-1078.

Kali, Y., Levy, K. S., Levin‐Peled, R., & Tal, T. (2018). Supporting outdoor inquiry learning (SOIL): Teachers as designers of mobile‐assisted seamless learning. British journal of educational technology, 49(6), 1145-1161.‏