חיבור למציאות: התלמידים שלמדו על גניזת קהיר דרך עיניים בינלאומיות
כשכיתה י' מדעית פגשה את החוקר הבינלאומי בשיחת זום – החיבור האישי והמשמעותי הפך אותם לחלק ממשהו גדול.
כאשר הצטרפתי למיזם "גניזת קהיר", לא שיערתי עד כמה הוא ישפיע על התלמידים שלי. היה זה תהליך מקוצר, מאחר שהקשר הראשוני שלי עם המיזם נוצר בחודש מרץ, אך בתוך זמן קצר הצלחנו ליצור חוויית למידה משמעותית.
האירוע שבלט במיוחד התרחש בשיחת זום עם משה לביא, חוקר שעובד על פענוח ממצאי הגניזה. רגע השיחה היה מרגש עבור התלמידים. הם ידעו שמשה, שנמצא במרחקים במסגרת עבודתו האקדמית, מקדיש מזמנו כדי לפקח על תהליך העבודה שלהם ולדבר איתם. היה חשוב להם להיראות רציניים ומחויבים. הם התעקשו שנעבוד בספרייה, להציג בפניו תמונה של כיתה לומדת, עסוקה וממוקדת בפענוח אותיות ומילים.
במהלך השיחה ראיתי עד כמה הם התרגשו, אבל גם ציפו ליותר. הם שאלו: "רק את זה אנחנו עושים? רק מפענחים?" ועדיין, הייתה שם תחרותיות חזקה – כל קבוצה רצתה להגיע ראשונה לפתרון, לזכות בפרס, ולמרות האכזבה של חלקם, זו הייתה חוויה בונה.
הבנתי אז עד כמה חשוב להכניס את התלמידים לתוך חוויות לימוד שמדברות אליהם. המפגש עם משה היה משמעותי, אבל הייתי רוצה לעשות עוד צעד. אני חולמת לקחת את התלמידים לאוניברסיטה, להראות להם כיתות לימוד ומעבדות מחקר, לחבר אותם לא רק לגניזת קהיר אלא גם לעולם האקדמי הרחב – במיוחד במדעי הרוח.
לדעתי, ילדים צריכים רק גירוי, והם ירוצו לבד. המיזם הזה הראה לי את הכוח של חיבור בין עולמות, וגרם לי לרצות לראות עוד ועוד מיזמים שמתאימים לתחומי העניין שלהם – טכנולוגיה, חקלאות, ומה שבאמת קרוב אליהם. כי עם גירוי נכון, השמיים הם הגבול.
מייזם
בעקבות הגניזה הקהירית
סופר על ידי
לאה זזון
הסיפור התרחש ב:
עקרונות הפעלה
עקרונות הפעלה מתארים דרכים שונות לגשר בין תיאוריות על למידה והוראה לבין דרכי יישום אפשריות