עקרון הפעלה: עידוד אזרחות פעילה

אזרחות פעילה הינה עשייה שיש בה תרומה לחברה. עבור תלמידים עשייה מעין זו מהווה הזדמנות לפעול מחוץ לגבולות הפיזיים והתכניים של בית הספר באופן שעשוי, בין היתר, ליצור משמעות לעשייה הבית-ספרית ולקשור אותה לסוגיות מורכבות המעסיקות את החברה בימינו (למשל, סוגיית שינויי האקלים, או הידלדלות המגוון הביולוגי). מחקרים מצביעים על כך שהעיסוק בפעילויות שמאפשרות לתלמידים לפעול כאזרחים תורמים עשויה להגביר את תפיסתם העצמית כבעלי השפעה בעולם.

השאיפה לעודד תלמידים להיות אזרחים פעילים בחברה מקובלת בעולם הרחב, כפי שבא לידי ביטוי במסמכים של האו"ם וה OECD. החשיבות של אזרחות פעילה מוכרת מתחומים שונים בחינוך כמו החינוך הסביבתי. פעילות המעודדת אזרחות פעילה בתחום החינוך הסביבתי, עשוייה להוות גשר בין חינוך מדעי לחינוך סביבתי. על מנת לקדם אזרחות פעילה, רצוי לשלב מרכיבים שייתמכו בכך כמו השתתפות בחקר התופעה הכולל גם איסוף נתונים, הפצה של הידע המדעי (בין אם זה במדעי הטבע, החברה או הרוח) לקהלים חיצוניים כמו למשל ציבור ורשויות רלוונטיות, חקירה של סוגיות סוציו-מדעיות מורכבות, ומחויבות אישית.

במיזמים של מדע אזרחי (בעיקר בתחום של שמירת הטבע והסביבה) ההשתתפות יכולה לזמן לתלמידים תרומה לקהילה, לחברה ולסביבה, מעבר לתרומה למחקר המדעי. שימוש בטכנולוגיה במדע אזרחי מאפשר, בין השאר, הגדלת מאגרי מידע סביבתיים ובכך עשוי לתרום לקידום החלטות ומדיניות המבוססים על ידע. כך למשל, בעקבות מיזם האירוסים (ראו סיפור הפעלה ""איזה מקום רומנטי!" איך מעודדים פעלנות בקרב תלמידים") תלמידים פעלו עם הקהילה וקידמו את ההכרה של שטח המחקר שלהם כשמורת טבע. במיזם ספירת הציפורים הגדולה תלמידים בנו פינות האכלה ותיבות קינון לשמירת והגדלת המגוון הביולוגי, בעקבות פעילויות המיזם. במיזם הראדון, תלמידים יזמו מחקר ואיסוף נתונים לגבי רמות הראדון בבתיהם, ופעלו להעלאת מודעות הקהילה לסכנות החשיפה הממושכת לגז הראדון (ראו סיפור הפעלה "גז הראדון: תלמידים חוקרים ומשפיעים"). 

עיקרון זה מיושם פעמים רבות יחד עם העיקרון "תמיכה בחיבור בין מגוון מרחבי למידה".

ההיסטוריה של העיקרון: עיקרון זה נכתב  בהשראת  עדויות מקהילת TCSS, כפי שהתבטאו במפגשי הקהילה. למשל: "אנחנו מדברים על מדע אזרחי, שזה אחת המטרות העיקריות שלו באמת לבנות אותו כאזרח מעורב ואמפתי" ; "העניין הזה של שותפות של אזרחים, מה שקורה במקום מסוים, דרך המדע האזרחי [...] פיתוח של העצמה, פיתוח של תחושת מסוגלות, אקטיביזם [...] אם זה תרומה ואם זה פיתוח מיומנויות אזרחיות, להיות אזרח פועל, תורם, אכפתי".

לציטוט העיקרון: לביא אלון, נ.; דולב שחם, ר., ארידור, ק., ולין, ג., קלי, י., שגיא, א., וחברי קהילת TCSS  2021 עקרונות הפעלה, https://insights.edu.haifa.ac.il/

העמקה והרחבה:

עידוד לעיסוק בשמירת טבע. בלארד וחובריה (2017) בדקו תוצאות מייזמים קהילתיים של מדע אזרחי של בני נוער מתנדבים בהקשר לשמירת הסביבה (ניטור איכות מים ומיזם חופים במפרץ סן פרנסיסקו). החוקרות ביצעו ניתוח מעמיק של תצפיות בפעילות ושל ראיונות לפני ואחרי עם בני הנוער והמחנכים. הממצאים הצביעו על תרומה משמעותית לסביבה - הפעילות של בני הנוער תרמה לשיפור בית הגידול ולניהול של השטח. הם בחנו את ההשפעה על הפַּעֲלָנוּת  (agency) של בני הנוער - לא רק הבנה של מדעי הסביבה ושיטות חקר, אלא גם בהזדהות ונכונות לפעול למען הסביבה. נמצא כי בני הנוער פיתחו תחושת אזרחות פעילה גם מעבר להקשר הייחודי של המיזם בו השתתפו. להתפתחות הפעלנות תרמו שלושה מרכיבי מפתח של המיזמים הקהילתיים המדעיים: השתתפות באיסוף הנתונים, הפצה של הידע המדעי לקהלים חיצוניים, וחקירה של סוגיות סוציו-מדעיות מורכבות. אחת ממסקנות מחקר זה, היא כי בהינתן תכנון נכון של מיזמים של מדע אזרחי ניתן לעודד בקרב המשתתפים אזרחות פעילה.   

סוגיות סוציו-מדעיות כגשר בין חינוך מדעי וחינוך סביבתי. וואלס וחובריו (2014) מציעים שהחיבור בין חינוך מדעי (ששם דגש על ידע ומיומנויות) לבין חינוך סביבתי (ששם דגש על חינוך לערכים ושינוי התנהגות) יכול להיות דרך עיסוק בסוגיות סוציו-מדעיות מורכבות, באמצעות מדע אזרחי. מעורבות הציבור במדע אזרחי יכולה להוות אמצעי ליצירת השינוי ההתנהגותי המיוחל בחינוך הסביבתי, אבל גם דרך לפתח את האוריינות המדעית שאליה חותר החינוך המדעי. בנוסף לכך, פעילויות מדע אזרחי עשויות לזמן גם קשר קהילתי מקומי. 

מדע אזרחי ומדעי האזרחות. דילון וחובריו (2016) כתבו הקדמה לגיליון מיוחד של כתב עת Conservation Biology שעסקה בתרומת מדע אזרחי לנושא וסיכמו תובנות מ 11 המאמרים שהתפרסמו בגיליון. הם טענו שהמדע האזרחי משנה את פניו ממדע אזרחי (Citizen Science) למדעי האזרחות (Civic Science). הם זיהו 3 זרמים / טיפוסים של מדע אזרחי: מדע אזרחי מוּנָע מדע (מיזמים שתורמים נתונים למדע), מדע אזרחי מוּנָע מדיניות (מיזמים שבהם שיתוף ציבור ושיתוף מדעי מקדמים מדיניות) ומדע אזרחי מוּנָע שינוי (בסוגיות מורכבות כמו שינויי אקלים, אובדן מגוון ביולוגי). זה האחרון עוסק בשאלות, איסוף נתונים, הבניית ידע ופעולות שיש לנקוט אשר אינן מוכוונות ע"י מדענים או קובעי מדיניות אלא נתמכים על ידם. המדענים וקובעי המדיניות מעורבים בסוג זה של מדע אזרחי כבעלי עניין שווים לאנשים מסקטורים נוספים בציבור. מחברי המאמר מדגישים כי על מנת  להתמודד עם בעיות כל כך מורכבות, נדרש שילוב של (א) פַּעֲלָנוּת ציבורית, (ב) ידע מדעי ו-(ג) ידע מקומי שהציבור מביא עימו. הפעולות להובלת השינוי דורשות למידה שתוביל להבנת האינטרס של מגוון בעלי העניין בסוגיה.  

אוריינות מדעית כמנוף לאזרחות פעילה. הדו"ח של האיחוד האירופי לחינוך מדעי (הייזלקורן וחובריה, 2015), על חינוך מדעי לאזרחות אחראית, טוען שבעידן של מציאות מורכבת ואתגרים מחד, וריבוי הזדמנויות טכנולוגיות מאידך, על האזרחים להבין טוב יותר מדע וטכנולוגיה כדי לקחת חלק פעיל בקבלת החלטות. החינוך המדעי צריך להגיב לצרכים ולשאיפות של החברה ולפתח עמדות חיוביות כלפי מדע. לשם כך, על אנשי חינוך להרחיב את מגוון האפשרויות וההזדמנויות ללמידת מדע במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות. בדו"ח מתוארות דרכים העשויות לסייע לציבור להשתתף באופן פעיל, עם ובשביל החברה.

משאבים נוספים:

עתיד החינוך והמיומנויות: פרויקט "חינוך 2030", יוזמה, מרכז לידע ולמחקר בחינוך, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. http://yozma.mpage.co.il/SystemFiles/23295.pdf 

רשימת מקורות:

Ballard, H. L., Dixon, C. G., & Harris, E. M. (2017). Youth-focused citizen science: Examining the role of environmental science learning and agency for conservation. Biological Conservation, 208, 65-75.‏

Dillon, J., Stevenson, R. B., & Wals, A. E. (2016). Introduction to the special section moving from citizen to civic science to address wicked conservation problems. Conservation Biology, 30(3), 450-455.‏

Hazelkorn, E., Ryan, C., Beernaert, Y., Constantinou, C. P., Deca, L., Grangeat, M., ... & Welzel-Breuer, M. (2015). Science education for responsible citizenship. Report to the European Commission of the expert group on science education.‏

Kali, Y., (2006). Collaborative knowledge-building using the Design Principles Database. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 1(2), 187-201.

Wals, A. E., Brody, M., Dillon, J., & Stevenson, R. B. (2014). Convergence between science and environmental education. Science, 344(6184), 583-584.‏