אינסייטס - גישור בין תלמידים, מורים ומומחים בחברה

מפגש עם הגניזה: היסטוריה חיה בכיתה ח' / חיבור למומחים

בחדשנות חינוכית מעורבים לעיתים בעלי מקצוע או מומחים מחוץ לבית הספר. כדי ששותפיות כאילו יצליחו, יש צורך בפיתוח מטרות משותפות, שפה משותפת ודרכי עבודה מוסכמות בין המורים, התלמידים והמומחים. למעשה, למעורבות של המומחים יש תפקיד חשוב בהשגת מטרה זו שכן הם מביאים עמם ידע דיסציפלינרי, מקצועי או מעשי. מעורבות זו מבטיחה שעבודת התלמידים תעמוד בסטנדרטים, בדרכי חשיבה ובשיטות עבודה המקובלות בתחום. בכך היא מאפשרת מאפשרת לתלמידים לתרום תרומה משמעותית גם מעבר לכיתה. בנוסף, מעורבות זו חושפת את התלמידים לנושאים, פרקטיקות, שיטות עבודה, כלים ומקורות ידע שפעמים רבות אין אליהם גישה בבתי ספר. הקשר עם מומחים יכול להעלות את המוטיבציה של התלמידים לעסוק במיזם, ואולי אף את המוטיבציה שלהם לעיסוק בתחום הידע הרלוונטי בכלל.

בקשר המשולש בין התלמידים, המורים והמומחים, המורים מתפקדים כמומחים פדגוגיים ומתווכים בין התלמידים ובין המומחים. הם אלו שיודעים מה טוב עבור תלמידיהם ויכולים לבצע התאמות ושינויים בדרישות המקצועיות של המומחים, ולוודא כי הפעילות משרתת את התלמידים ואת המטרות החינוכיות שהצוות החינוכי שואף להשיג באמצעות המיזם. מחקרים מלמדים שישנה חשיבות רבה לפיתוח שיח בין התלמידים, המורים והמומחים, והוא עשוי לתרום להבנה של האופן שבו ידע נוצר, מיושם ומשמש לפתרון בעיות בעולם האמיתי. הדבר יכול להיעשות בדרכים שונות — ביקור של תלמידים במוסדות, בארגונים או במרחבי פעולה מקצועיים, ביקור של מומחים בבתי הספר, סיורים משותפים בשטח, תקשורת בין התלמידים והמומחים בשיחות וידיאו או תקשורת א־סינכרונית. שיח בין התלמידים והמומחים סביב נתונים, תוצרים, בעיות או מקרים בהם עוסקים המומחים, לדוגמה, יכול לשלב בתהליך הלמידה חשיבה מתקדמת על איסוף מידע, עיבודו, פרשנותו והשימוש בו. לשיח בין התלמידים והמומחים יש פוטנציאל להרחיב את תרומת התלמידים למיזם ואף לתרום להתפתחותם של המומחים עצמם. על אף שהמומחים הם “המקצוענים" בעלי הידע והתלמידים הם “חניכים”, מיזמי למידה מסוג זה מבוססים, בין השאר, על ההנחה כי ידע מבוזר הקיים בקהילה הרחבה אינו נמצא כולו בהישג ידם של המומחים. שיתוף מורים ותלמידים בתכנון הפעילות או בדיונים אודות תוצריה והשלכותיה יכול להוביל, למשל, לחיבור טוב יותר בין המיזם לסביבה המקומית שבה הוא מתקיים, או לכיווני חקירה, יצירה או פעולה חדשים.

במחקרים העוסקים בשותפויות בית־ספריות נמצא שגישור בין מורים, תלמידים ומומחים יתבצע בצורה הטובה ביותר דרך ביסוס שותפות בין בתי הספר ובין המומחים. שותפות שכזו נבנית על סמך הסכמה על מטרות ותהליכים שיביאו תועלת לכל הצדדים. המורים, התלמידים והמומחים נדרשים לגלות הבנה של הצרכים והאילוצים של בעלי העניין השונים, למשל, שמירה על תהליכי עבודה או תוצרים העומדים בצרכים מקצועיים, לצד התייחסות למגבלות שנת הלימודים, כגון חגים, חופשות וכדומה, ולרצון של בתי הספר לשמור על קשר מתמשך עם המומחים. נמצא שהקשר המתמשך הנדרש לפעולתה של שותפות שכזו יכול להשפיע רבות על השותפים. מבחינת המורים, זוהי הזדמנות לפיתוח מקצועי תוך הכנסת גיוון ועניין לעיסוק הפדגוגי השוטף. המומחים, מצד שני, יכולים להרוויח מחיזוק הקשר בין הפעילות המקצועית או הדיסציפלינרית שלהם לפעילות בקהילה, תוך היכרות טובה יותר עם הציבור ועם הנושאים המעסיקים אותו.

לדוגמה, במערכת עיתון בית־ספרי, כתבות של תלמידים יכולות להתבסס על שיח בינם לבין תלמידים אחרים, מורים ועיתונאים מקומיים. התלמידים עשויים לכתוב כתבות לעיתון בית הספר בנושאים שמעניינים אותם ורלוונטיים לבית הספר או לקהילה המקומית. עיתונאים מקומיים יכולים לתת משוב על הכתבות, ולסייע לתלמידים לדייק את הכתיבה, לחזק את השימוש בעדויות ובמקורות, ולהתייחס לסטנדרטים עיתונאיים כגון בהירות, דיוק, רלוונטיות והתאמה לקהל היעד. כחלק משותפות כזו, ייתכן שהעיתונאים יבחרו כתבה אחת מתוך עיתון בית הספר לפרסום באתר חדשות מקומי. מהלך כזה יכול לאפשר לתלמידים לחוות כיצד עבודתם תורמת לשיח ציבורי מעבר לכיתה, ובו בזמן ליצור חיבור משמעותי בין למידה בית־ספרית, פרקטיקה מקצועית והקהילה המקומית.

במחקרים בנושא מדע אזרחי בבית הספר נמצא שגישור בין מורים, תלמידים, ומדענים יתבצע בצורה הטובה ביותר דרך ביסוס שותפות בין בתי הספר והמדענים. שותפות שכזו נבנית על סמך הסכמה על מטרות ותהליכים שיביאו תועלת לכל הצדדים. המורים, התלמידים, והמדענים נדרשים לגלות הבנה של הצרכים והאילוצים של בעלי העניין השונים, למשל, שמירה על נהלי איסוף הנתונים או ניתוחם ומתן מענה לצורכי המחקר, או התייחסות למגבלות שנת הלימודים (חגים, חופשות וכד') ולרצון של בתי הספר לשמור על קשר עם המדענים. נמצא שהקשר המתמשך הנדרש לפעולתה של שותפות שכזו, יכול להשפיע רבות על השותפים. מבחינת המורים, זוהי הזדמנות לפיתוח מקצועי תוך הכנסת גיוון ועניין לעיסוק הפדגוגי השוטף. המדענים, מצד שני, יכולים להרוויח מחיזוק הקשר בין הפעילות המחקרית שלהם לפעילות בקהילה תוך היכרות טובה יותר עם הציבור ועם הנושאים המעסיקים אותו.

לדוגמא, במיזם "השינה שליש מהחיים", יומן השינה אשר בעזרתו נאספים הנתונים על הרגלי השינה של בני הנוער, נבנה תוך שיח בין התלמידים, המורים והמדענים. דבר זה נעשה בכדי לאפשר לתלמידים לחקור שאלות המסקרנות אותם, גם אם הן לא הופיעו ביומני השינה עד כה, תוך בחינת רגישויות העלולות לעלות בכיתות מסויימות ביחס למשתנים מסויימים.

העמקה והרחבה ▼

תרומת קשר עם מדענית להבנת מהות המדע

מחקרם של ציבולסקי וחובריה (2018) בחן תוכנית לימודים (שאינה עוסקת במדע אזרחי) הכוללת ביקורים של תלמידים במעבדות מחקר אוניברסיטאיות. המחקר בדק מהי השפעתה של התוכנית על תפיסות התלמידים כלפי מדע ובעיקר ההבנה שלהם את מהות המדע. הבנה של מהות המדע כוללת ראייה נכונה של העקרונות באמצעותם מופק ידע בשיטה המדעית, למשל, הבנה כי המדע עוסק בהבנייה מתמשכת של ידע ועל כן הידע המדעי הקיים נתון לשינויים, או כי לשיתוף פעולה בין מדענים ישנה חשיבות מכרעת לגבי איכות הידע המדעי המופק. מרכיב מרכזי בתוכנית הלימודים היה סיורים של תלמידים באוניברסיטאות תחת הדרכה של סטודנטים לתארים מתקדמים המספרים על מחקרם, עונים לשאלות של תלמידים ומקיימים דיון עימם. הממצאים הראו כי לתוכנית הייתה השפעה חיובית על האופן בו תלמידים הבינו את עקרונות מהות המדע, וכי השפעה זו נמשכה גם לאורך זמן (6 חודשים לאחר סיום התוכנית).

תובנות משיתופי פעולה בין מורים, תלמידים ומדענים במיזם מדע אזרחי

גריי וחובריו (2012) מתארים את סיפורה של ניקוסיה - הינה מורה לביולוגיה בבית ספר תיכון בארה"ב. ניקוסיה היא הובילה את תלמידי כיתה ט' שלה במיזם מדע אזרחי הכלל שותפות עם ארגון סביבתי מקומי וכן מדענים. התלמידים לקחו חלק פעיל בגיבוש נושא המחקר ובחיבור סקר הבודק את נכונותם של תושבי המחוז לשלם עבור פעילות שיקום סביבתית. בסיום עבודתם הם חיברו, בהנחיית מורתם, מאמר אשר הוגש לשיפוט בכתב עת מדעי (כאשר סוקרי המאמר אינם מודעים לכך שנכתב בידי תלמידים). המאמר (ניקוסיה וחובריה, 2014) התקבל לאחר שהמדענים המעורבים במיזם ערכו בו שינויים סגנוניים בלבד. בהקדמה למאמר שפורסם, התלמידים כתבו על הקשיים בהם נתקלו ועל מה שלמדו. הם ציינו כי על אף הקשיים, ההתנסות הייתה מתגמלת. הם העידו על כך שלמדו כיצד מדע יכול לשמש לפתירת בעיות בעולם האמיתי. החוקרים החינוכיים שליוו את המיזם פרסמו מאמר נפרד בשיתוף עם המורה ניקוסיה (גריי וחובריו, 2012), בו הם התייחסו לאתגרים העומדים בפני מיזמי מדע אזרחי בבית הספר השואפים לקדם שיתוף פעולה קרוב בין תלמידים ומדענים. המאמר טוען כי שיתוף תלמידים במחקר דורש מהמורים והמדענים לתווך לתלמידים את אי-הוודאות הכרוכה בתהליך המחקר המדעי ואת העובדה כי מדובר בתהליך לא לינארי של ניסוי וטעייה. כמו כן, למדענים צריכה להיות נכונות לוותר במקצת על שליטתם במהלך המחקר ולתת לתלמידים לעשות טעויות. בהתאם לכך, למורים ולמסגרת הלמידה צריך להיות את אורך הרוח הנדרש לשם כך. החוקרים ציינו כי המורים והמדענים במיזם יצרו יחד חומרי למידה שגישרו בין עקרונות המחקר המדעי לבין הלמידה הכיתתית הרגילה. החוקרים ממשיכים ומפרטים אתגרים נוספים והמלצות נוספות.

השפעת מעורבות המורים בשותפויות מדע אזרחי על התפתחותם המקצועית והאישית

מחקרם של בנישו וחובריה (2022) בחן כיצד משפיעה המעורבות המתמשכת של מורים בשותפויות של מדע אזרחי בבית הספר על ההתפתחות המקצועית והאישית שלהם. החוקרת הראשית תמכה לאורך זמן בהקמה והפעלה של שותפות בין מורים ומדענים בשני מיזמי מדע אזרחי שונים, בשלושה בתי ספר. מתוך הנתונים שנאספו במהלך התהליך, הכוללים בין השאר תיעוד מסמכים שהופקו במהלך ההפעלה, תיעוד התקשורת השוטפת בין השותפים וכן ראיונות עם האנשים המעורבים, עולה כי מתוך מעורבותם בשותפות התפתחה אצל המורים תחושה של משמעות ועשייה משמעותית, וכן הם הראו יוזמה מוגברת להובלה של מיזמי מדע אזרחי בבית הספר שלהם ולהשתתפות בפעילות מרכז TCSS כחברי קהילה פעילים.

משאבים נוספים:

סרטון - שותפויות בין תלמידים מורים ומדענים סביב מדע אזרחי. סרטון הרצאה של פרופ' יעל קלי, כנס Al4biodiversity, אוניברסיטת חיפה, 2021: https://www.youtube.com/watch?v=Lm18WhnNWmY

מקורות ▼

אטיאס, א. מדע אזרחי בבית הספר: שותפות הדדית בין בתי ספר ומדענים. תקציר מחקר. נדלה מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב, מרץ 2022: https://did.li/vt8Hw

Benichou, M., Kali, Y., & Hod, Y. (2022). Teachers’ expansive framing in school-based citizen science partnerships. In A. Castro Superfine, S. R. Goldman, M-L Ko (Eds.). Teacher learning in changing contexts: Perspectives from the learning sciences. Elsevier.

Gray, S. A., Nicosia, K., & Jordan, R. C. (2012). Lessons Learned from Citizen Science in the Classroom. Democracy & Education, 20(1), 1–5.

Kali, Y., (2006). Collaborative knowledge-building using the Design Principles Database. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 1(2), 187-201.

Nicosia, K., Daaram, S., Edelman, B., Gedrich, L., He, E., McNeilly, S., Shenoy, V., Velagapudi, A., Wu, W., Zhang, L., Barvalia, A., Bokka, V., Chan, B., Chiu, J., Dhulipalla, S., Hernandez, V., Jeon, J., Kanukollu, P., Kravets, P., … Gray, S. (2014). Determining the willingness to pay for ecosystem service restoration in a degraded coastal watershed: A ninth grade investigation. Ecological Economics, 104, 145–151.

Tsybulsky, D., Dodick, J. & Camhi, J. (2018). The effect of field trips to university research labs on Israeli high school students’ NOS understanding. Research in Science Education, 48(6), 1247-1272.

דף זה נערך לאחרונה ב־ 13.5.2026 10:28:34

חיבור למומחים

סיפורים קשורים

גז הראדון - תלמידים חוקרים ומשפיעים

יומן שינה - כשהחוקרת מציצה לך ביומן....

לומדים על גז הראדון בעזרת פעילות ג'יקסו

מחקר כיתתי לחקר אישי

נפגשנו, שאלנו את המדען דר' דור אדליסט

תלמידים כמעצבי למידה

עושים תקשורת למדע

המדוזות מחוללות שינוי בית ספרי

גם אב הבית השתתף במחקר

"איזה מקום רומנטי!" איך מעודדים פעלנות בקרב תלמידים

גילוי ההיסטוריה דרך עיניהם של התלמידים

כשהמדע פוגש את הכיתה – החוויה של יפעת במיזם "שינה – שליש מהחיים"

חיבור למציאות: התלמידים שלמדו על גניזת קהיר דרך עיניים בינלאומיות

עוצמה בחיבור - מפגש עיוורים ותלמידי מחוננים במזרח ירושלים

חיבור בין מדע לחיים – החוויה של תלמידי פסיכולוגיה במיזם "טבע, עיר, רגש"

גילוי מפתיע בחצר הבית – איך תלמיד כיתה ה' תרם למחקר שלי

מפגש עם הגניזה: היסטוריה חיה בכיתה ח'

כשהמורה היא גם חוקרת: מיזם שמחבר בין מדע אזרחי לקידום מקצועי

תלמידים נכנסים לנעלי ההיסטוריון

אירוע הסיום שבו הבנתי שתלמידים באמת יכולים לתרום למדע