מנהיגות היא היכולת להוביל אנשים אל מטרה משותפת. על מנת לטפח מנהיגות בקרב תלמידים, יש צורך במנהיגות חינוכית של צוות ההוראה. מנהיגות שכזו יכולה להעצים תלמידים, להכין אותם לאתגרים בחייהם ולצייד אותם בכלים להתמודד עם המציאות המורכבת. כלים אלו יאפשרו להם להגיע להישגים אישיים, לפתח אמונה בעצמם, ולבחון את הערכים על פיהם יפעלו. 

מחקרים מלמדים שמנהיגות של מורים עשויה לתרום לבית הספר במגוון רחב של היבטים, כולל אף להוביל לשיפור בהישגיהם הלימודיים של התלמידים. מנהיגות המורים תורמת גם למחויבותם לבית הספר, להעצמתם האישית, להגברת המוטיבציה ולהקטנת תופעת הנשירה של מורים. מורה יוזם ומוביל מהווה מודל לחיקוי ולהשראה לתלמידים ומעודד אותם לפתח תכונות ומיומנויות מנהיגותיות כמו גמישות מחשבתית, פתיחות ויצירתיות, נחישות והתמדה, הקשבה והכלה, יכולת פתרון בעיות ועוד. הטמעת חדשנות חינוכית, ובפרט של פרויקטים מורכבים, דורשת מוטיבציה פנימית ועניין אישי ומתבטאת בנכונות ליזום, להוביל ולהקדיש את משאבי הזמן והאנרגיה הנדרשים לביצוע המשימות ולקידום הפרויקט. מסיבות אלו, הצלחת ההטמעה תלויה במידה רבות במנהיגות חינוכית. 

במיזמים של מדע אזרחי נדרשים שיתופי פעולה ושותפויות עם גורמים חיצוניים כגון מדענים ובעלי עניין בקהילה, כמו גם היערכות מול הגורמים הפנימיים בתוך בית הספר (למשל תיאומי לוחות זמנים במערכת הבית ספרית, קשר עם מורים אחרים, תיאום פעילות מחוץ לכיתה ועוד), שימוש בכלים טכנולוגיים, אימוץ פרקטיקות פדגוגיות חדשות ומיומנויות נוספות הדורשות מנהיגות חינוכית. ההובלה החינוכית היא חיונית להשתתפות במיזם מדע אזרחי, ולדמות המורה המוביל את המיזם יש השפעה על אופן היישום והביצוע, כמו גם על גיוס תמיכת ההנהלה, צוות המורים וההורים.

ההיסטוריה של העיקרון: עיקרון זה נכתב  בהשראת  עדויות מקהילת TCSS, כפי שהתבטאו בעקרונות חוצי מיזמים שעלו במפגשי הקהילה: "איש קשר, עמוד התווך של הפרויקט (המיזם)", "האופי האישי והראייה הפדגוגית של המורים המובילים (צורך בראש פתוח, גמישות)". 

לציטוט העיקרון: לביא אלון, נ.; דולב שחם, ר., ארידור, ק., ולין, ג., קלי, י., שגיא, א., וחברי קהילת TCSS  2021 עקרונות הפעלה, https://insights.edu.haifa.ac.il/

להעמקה והרחבה:

מהי מנהיגות מורים? מנהיגות מורים מתייחסת לכל עשייה שיש לה נגיעה קולקטיבית, שיש בה תועלת לתלמידים ולבית הספר והיא פורצת את גבולות הכיתה, תחום הדעת, צוות המורים או גבולות בית הספר. היא  כוללת תפקידי מנהיגות פורמליים כמו ריכוז וניהול ותפקידי מנהיגות שאינם פורמליים כמו הובלת צוותי עבודה, תמיכה במורים או הובלת מחקר פעולה וכן יוזמות כמו ארגון פעילויות חוץ כיתתיות, בניית תוכניות לימודים חדשות, ארגון פרויקטים ועוד. רצונם של מורים בלמידה משמעותית, מלהיבה וחווייתית מעידה על  על הנעה פנימית ועל היותם בעלי תחושת שליחות, אוטונומים, בעלי מסוגלות עצמית גבוהה, דבר שהתבטא בחיפוש אחר גיוון בהוראה ובהתמודדות עם היעדר חומרי הוראה, ליווי וידע וקשיים נוספים (מתוך המאמרים: Evers, Brouwers, & Tomic, 2002; Muijs, Chapman, & Armstrong, 2013).

תרומת מנהיגות המורים. מחקרים מלמדים שמנהיגות של מורים באופן פורמלי ולא פורמלי תורמת לשיפור בית הספר במגוון רחב של היבטים ולעלייה בתוצאות הלמידה של תלמידים. מנהיגות המורים תורמת גם למחויבות לבית הספר, העצמה אישית, הגברת המוטיבציה והקטנת תופעת הנשירה של מורים. תפקידים שמורים ממלאים משמשים כמדד להתפתחות האישית שלהם וכגורם המשפיע על שביעות רצון במקצוע (מתוך המאמרים: Ado, 2016; Johnson & Birkeland, 2003; Muijs, Chapman, & Armstrong, 2013).

תמיכה במנהיגות מורים. לא תמיד מורים מובילים זוכים לתמיכה מהממונים ולעיתים, להיפך - יש פער בין המוטיבציה והשליחות שעימם נכנסו למקצוע, ליכולת המימוש וההגשמה בשטח. דו"ח שנערך בארה"ב ובחן 865 מורים, מצא ש-71% נכנסו למקצוע בשל סיבות חברתיות וערכיות, משום שרצו להיות מורים ולסייע לילדים מעוטי יכולת. 54% מהמורים הללו דיווחו שלא קיבלו מספיק תמיכה מהממונים עליהם (מתוך המאמר Honawar, 2007).

רשימת מקורות:

בר-זוהר, ב., יוספסברג בן-יהושע, ל., (2020). תוכניות להצמחת מנהיגות מורים ויזמות של מורים בבתי ספר בפריפריות החברתית והגיאוגרפית, מרכז המידע, מכון מופ"ת. נדלה מאתר מופ"ת  http://library.macam.ac.il/study/pdf_files/d13293.pdf 

Ado, K. (2016). From Pre-Service to Teacher Leader: The Early Development of Teacher Leaders. Issues in Teacher Education, 25(1), 3-21.

Evers, W. J., Brouwers, A., & Tomic, W. (2002). Burnout and self‐efficacy: A study on teachers' beliefs when implementing an innovative educational system in the Netherlands. British Journal of educational psychology, 72(2), 227-243

Honawar, V. (2007). Gains Seen in Retooled Teacher Education. Education Week, 27(10), 1-13.

Kali, Y., (2006). Collaborative knowledge-building using the Design Principles Database. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 1(2), 187-201.

Johnson, S. M., & Birkeland, S. E. (2003). Pursuing a “sense of success”: New teachers explain their career decisions. American Educational Research Journal, 40(3), 581-617.

Muijs, D., Chapman, C., & Armstrong, P. (2013). Can early careers teachers be teacher leaders? A study of second-year trainees in the teach first alternative certification program. Educational Management Administration & Leadership, 41(6), 767-781.