תהליכי למידה בכלל, ותהליכי חקר בפרט, עשויים להיות מורכבים ומרתיעים. פיגומים (כלים תומכים) יכולים לסייע ללומדים לתכנן בעצמם את תהליך הלמידה, להתקדם ולכוון את הלמידה האישית, וכן להפחית את החשש מפני המאמץ הנדרש. פיגומים מוגדרים כמבני תמך זמניים אשר ניתנים ע"י אנשים (מורים, הורים) לקידום למידה של פתרון בעיות סבוכות. כלי התמך האלה יכולים להיות ללבוש צורות שונות והם יכולים להיות אנושיים, טקסטואליים או טכנולוגיים. למשל, ניתן להציע חלוקה למשימות או משוב על התקדמות. לעיתים התמיכה נדרשת גם במשימות-משנה הצצות תוך כדי הלמידה, כמו למשל בקושי הכרוך בקריאת מאמר הנדרש לצורך החקר. במקרה כזה עיבוד של המאמר או הנחיות כיצד לגשת לקריאתו יכולים לסייע ללומד, הן במשימה המיידית והן במשימות דומות בהמשך הדרך.

תהליכי הוראה ולמידה כוללים תהליכים בהם תלמידים משולבים בהוראת עמיתים, ובכלל זה תהליכי חקר, עשויים להיות מורכבים ומאתגרים. פיגומים (כלים תומכים) המסייעים למלמדים וללומדים לתכנן את תהליך ההוראה והלמידה יכולים לעודד למידה עצמאית. כלים תומכים לדוגמה: ניתן להציע כלי תיעוד ושיתוף למשל דוחות להצגת נתונים ויומנים לתיעוד תהליך העבודה, חלוקה למשימות קטנות או משימות משנה הצצות תוך כדי הלמידה, כמו למשל קושי הכרוך בקריאת מאמר הנדרש לצורך החקר. במקרה כזה עיבוד של המאמר או הנחיות כיצד לגשת לקריאתו יכולים לסייע ללומד, תמיכה במגוון אינטראקציות חברתיות עבודה בזוגות או בקבוצות, ורפלקציה תומכת תהליך.

במדע אזרחי בבית הספר נעשה שימוש בפיגומים מסוגים שונים. למשל במיזם "בעקבות יונקים קטנים" מוצעת פעילות של קריאת מאמר אקולוגי מעובד (בנושא כלניות) ומשימות נילוות לשם תרגול הבנה של מושגים וחשיבה מדעית בהקשר למחקר אקולוגי. בפעילות  התלמידים קוראים מקטעים של המאמר המעובד, עונים על שאלות ומשימות ומתקדמים בהדרגה, לשם הבנת המושגים והחשיבה המדעית לקראת המיזם בו ישתתפו.

עקרון זה מיושם פעמים רבות עם העקרון הפדגוגי  "רצפי הוראה מעוררי עניין, מגוונים וברורים ללומד". 

ההיסטוריה של העיקרון: עקרון זה הופיע לראשונה במאגר עקרונות העיצוב (Design Principles Database, Kali, 2006).

הנחיות לציטוט העיקרון: דולב שחם, ר., לן, ד., לביא אלון, נ., ארידור, ק., ולין, ג., קלי, י., שגיא, א., וחברי קהילת TCSS (2021). עקרונות הפעלה, insights.edu.haifa.ac.il

להעמקה והרחבה:

מהם פיגומים? במאמרן, ברוזה ובן דוד קוליקנט (2017) מתבססות על ויגוצקי (Vygotsky, 1980 ) ומציינות שעם תמיכה מתאימה מצד מבוגרים ילדים מסוגלים להתקדם בתוך ׳אזור ההתפתחות הקרובה׳ (Zone of proximal development). התמיכה של המבוגרים בתהליך מכונה ׳פיגומים׳: תהליך המאפשר לילד לפתור בעיה או לבצע משימה או להשיג מטרה שלא היה יכול לבצע באופן עצמאי ללא תמיכה זו. פיגומים הם משאבים שהשימוש בהם מאפשר ללומד לבצע מטלה או לפתור בעיה באופן שלא היה מסוגל לו בלעדיהם. המונח אשר שימש בעבר לתמיכה של מבוגר, הורחב במהלך הזמן וכולל כיום גם תמיכה של כלים טכנולוגיים. 

מרכיבים מרכזיים לתמיכה בעיצוב למידה. ווד, ברונר ורוס (1976) זיהו שישה מרכיבים מרכזיים, להצגת מטאפורת הפיגומים המיועדת לתמוך באינטראקציות של מבוגרים ותלמידים: (א) גיוס - גיוס עניין הלומד ועמידה בדרישות המשימה; (ב) צמצום דרגות החופש - פישוט המשימה והוספת משוב שניתן להשתמש בו לתיקון; (ג) שמירה על כיוון - (מדרבן מילולי ומתקן) שמירה על הלומד בחתירה למטרה מסוימת; (ד) סימון מאפיינים קריטיים - (אישור ובדיקה) הדגשת אי-התאמות ופירושן; (ה) שליטה בתסכול - תגובה למצבו הרגשי של הלומד; (ו) הדגמה - של פתרון למשימה או למשימות דומות (Anghileri, 2006).

רעיון הפיגומים נמצא בשימוש הולך וגובר בעיצוב חינוכי במטרה לאפשר ללומד (א) תמיכה בביצוע המשימה (ב) לימוד מהניסיון כדי לשפר ביצועים במשימות עתידיות. הפיגומים מתאימים כדי מפחיתים את העומס הקוגניטיבי ומקלים על התלמידים בניהול המשימה ומשפרים ביצועים (Rienties et al., 2012).

פיגום הוא אסטרטגיית מפתח בחניכות קוגניטיבית, בה תלמידים יכולים ללמוד על ידי לקיחת אחריות ובעלות גוברת על תפקידם בפתרון בעיות מורכבות. גישות רבות ושונות לפיגומים עולים ממחקרי עיצוב על סביבות למידה אינטראקטיביות, בהם מגוון הנחיות ועקרונות. עם זאת דרוש הסבר על של האופן שבו הכלי הועיל ללומדים (Reiser, 2018). 

רשימת מקורות:

ברוזה א., בן דוד קוליקנט י. (2017). תהליכי למידה של תלמידים תת-משיגים במתמטיקה בסביבה עשירה בפיגומים ותיווך אינטנסיבי של מורה - חקר מקרה, מספר חזק 2000 | גיליון מספר 28 |

Anghileri, J. (2006). Scaffolding practices that enhance mathematics learning. Journal of Mathematics Teacher Education, 9(1), 33-52.

Kali, Y., (2006). Collaborative knowledge-building using the Design Principles Database. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 1(2), 187-201.

Linn, M. C., Davis, E. A., & Eylon, B. S. (2013). The scaffolded knowledge integration framework for instruction. In Internet environments for science education (pp. 75-100). Routledge.

Rienties, Bart; Giesbers, Bas; Tempelaar, Dirk; Lygo-Baker, Simon; Segers, Mien; Gijselaers, Wim. "The role of scaffolding and motivation in CSCL", Computers & Education; Nov2012, Vol. 59 Issue 3, p893-906.

Reiser, B. J. (2018). Scaffolding complex learning: The mechanisms of structuring and problematizing student work. In The Journal of the Learning sciences (pp. 273-304). Psychology Press.

Wood, D., Bruner, J. S., & Ross, G. (1976). The role of tutoring in problem solving. Child Psychology & Psychiatry & Allied Disciplines