סוגי מדיה וצורות אינטראקציה שונות מציעים יתרונות מגוונים ללמידה – הבחירה הנכונה תלויה במטרות, בקבוצה ובנסיבות, ויכולה להפוך את הלמידה למשמעותית וגמישה יותר.

בכל סוג של מדיה – צ’אט, רשתות חברתיות, פורומים, וידאו, מסמכים שיתופיים, משחקים דיגיטליים ועוד – ובכל צורת אינטראקציה, בין אם פנים אל פנים, מקוונת בזמן אמת או א־סינכרונית, מזוהה או אנונימית – טמונים יתרונות וחסרונות שונים. יעילותם בלמידה מושפעת ממטרות ההוראה, מגודל הקבוצה, מעומק ההבנה הרצוי, ממגבלות הזמן והמקום, וגם ממידת הספונטניות הנדרשת. תכנון רגיש להקשר, המשלב רצף פעילויות במדיות מגוונות ובדרכי אינטראקציה שונות, יוצר סביבות למידה עשירות. הוא מאפשר לתלמידים לבנות ידע בדרכים מגוונות, נותן מענה לשונות בדרכי חשיבה ולמידה, ואף מגשר ביניהן. כך מתאפשרת למידה מותאמת אישית, התורמת לצרכים השונים של הלומדים. עם זאת, השילוב בין מדיות שונות ואופני אינטראקציה צריך להיעשות בזהירות ובשיקול דעת. חשוב לבחון בכל מקרה את היתרונות של כל שילוב, ולזהות מתי המדיה אכן מקדמת את הלמידה ומתי עדיפה אינטראקציה פנים אל פנים. בדרך זו, ניתן ליצור סביבות למידה שיתופיות ונתמכות מחשב, שמעצימות את חוויית הלמידה במקום להפריע לה.

לדוגמה, פורום א־סינכרוני מאפשר ללומדים זמן לעבד רעיונות מורכבים, לנסח את עצמם בזהירות ולקיים שיח מתמשך. לעומת זאת, מפגש פנים־אל־פנים או צ’אט סינכרוני מתנהלים בזמן אמת, ודורשים ספונטניות ודינמיות בשיחה. באותו אופן, כלים דיגיטליים כמו מסמכים שיתופיים מקלים על שיתופי פעולה מתמשכים מרחוק, בעוד שאינטראקציה פנים־אל־פנים מטפחת לרוב קשרים בין־אישיים ישירים ועשירים יותר. למידה משולבת (Blended Learning) הנקראת גם למידה היברידית, השוזרת סוגי אינטראקציות שונים תוך בחירה של המדיה המתאימה לכל מטרה, יכולה ליצור רצף התנסויות מגוון. רצף כזה מאפשר גמישות, המשכיות והרחבה של הלמידה מעבר לגבולות הכיתה – בזמן ובמרחב. דוגמאות לכך ניתן לראות בקהילות חקר שיתופיות, שבהן השילוב בין המדיות והאינטראקציות יוצר למידה מתמשכת ורבת־ממדים.

דוגמה לשילוב כזה במדע אזרחי היא מיזם "שינה שליש מהחיים". במיזם זה התלמידים מתעדים את הרגלי השינה שלהם ביומן דיגיטלי במשך שבועיים. לאחר מכן הם מנתחים את הנתונים שאספו בקבוצות קטנות, ומתעדים את החקירה במצגת שיתופית. התיעוד המתמשך זמין לכולם, כך שתלמידים מקבוצות שונות יכולים לעקוב אחר נושאי החקר וללמוד מעבודות של עמיתיהם – הן בזמן אמת (סינכרוני) והן באופן א־סינכרוני. בסיום התהליך מציגים התלמידים את ממצאי החקר בפני הכיתה. שלב זה מזמן שיח מעמיק בתכנים, תרגול של חשיבה ביקורתית, ושיח רפלקטיבי המעשיר את הלמידה המשותפת.

עיקרון זה מיושם פעמים רבות עם העקרון "הצגת רעיונות מדעיים בהקשרים רלוונטיים ללומד".

ההיסטוריה של העיקרון: עיקרון זה הופיע לראשונה במאגר עקרונות העיצוב, (Design Principles Database, Kali, 2006).

לציטוט העיקרון: ארידור, ק., שגב, י., הוד, י., קלי, י., שגיא, נ., דולב שחם, ר.,  וחברי קהילת TCSS 2021. עקרונות הפעלה, insights.edu.haifa.ac.il

העמקה והרחבה:

תקשורת מתווכת מחשב (Computer Mediated Communication -CMC) - (Garrison et al., 2000)

תקשורת מתווכת מחשב (CMC) הופכת למרכיב מקובל במערכות חינוך כדרך אינטראקציה בין לומדים לבין עצמם, ובינם לבין המורה. תקשורת כזו יכולה להיות סינכרונית תוך שימוש בכלים לשיחות וידאו כמו זום, או א-סינכרונית תוך שימוש בכלים לדיון מקוון. השוואה בין תקשורת א-סינכרונית לסינכרונית (בין אם היא מתווכת מחשב או פנים־אל־פנים) מצביעה על החוזקות של כל אחת מהן. לתקשורת א-סינכרונית (שהיא לרוב מבוססת־טקסט) יש יתרון בכך שהיא מאפשרת זמן לחשיבה ולעיבוד – מרכיב חשוב בפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה. מנגד, אינטראקציה בשיחות וידאו או פנים־אל־פנים עשירה יותר ברמזים חברתיים ורגשיים. אפשר לצמצם את החסרונות של התקשורת הטקסטואלית, כמו היעדר רמזים חזותיים, באמצעות אסטרטגיות משלימות כמו שימוש באימוג'ים. עם זאת, יש חשיבות לשילוב דרכי אינטראקציה ומדיות מגוונות. כך, לדוגמה, ניתן לשלב מפגשים פנים־אל־פנים לצד למידה מקוונת, ובייחוד מפגש פתיחה שמטרתו לבסס נוכחות הוראתית, ליצור קשרים אישיים, ולחזק תחושת נוכחות קוגניטיבית וחברתית בקהילת למידה וירטואלית. שילוב כזה מאפשר לנצל את היתרונות הייחודיים של כל ערוץ תקשורת, ובכך לשפר את איכות חוויית הלמידה הכוללת.

למידה משולבת / היברידית (Blended Learning) (Bonk & Graham, 2006; Horn & Staker, 2014)

למידה משולבת (Blended/Hybrid Learning) איננה רק חיבור טכני בין הוראה פנים־אל־פנים לבין למידה דיגיטלית. למידה משולבת מיטבית מבוססת על תכנון פדגוגי מושכל, המאפשר ללומדים גמישות בבחירת אופן הלמידה – מתי, איפה, באיזה קצב ובאילו ערוצים. בדרך זו ניתן להתאים את הלמידה לצרכים האישיים של תלמידים שונים, לקדם נגישות וגמישות, ולעודד תחושת בחירה וחופש. שילוב של סוגי מדיה ואופני אינטראקציה מגוונים במסגרת למידה משולבת מחזק את תחושת השייכות והמעורבות של הלומדים, ומרחיב את חוויית הלמידה מעבר לגבולות הכיתה – בזמן ובמרחב. עם זאת, הצלחת הגישה תלויה תמיד בהקשר שבו היא מיושמת, ובמידת ההתאמה שלה למטרות ולתנאי הלמידה.

למידה שיתופית נתמכת מחשב (Stahl, Koschmann & Suthers, 2006)

למידה שיתופית נתמכת־מחשב (CSCL) היא תחום מתפתח במדעי הלמידה, שבוחן כיצד לומדים יכולים ללמוד יחד בעזרת טכנולוגיה. מאז שנות ה־90 חל מעבר מתוכנות שעבדו עם לומדים באופן מבודד אל סביבות שמחברות בין לומדים לחקירה משותפת ואינטראקציה חברתית. נקודת המוצא היא שלמידה איננה רק תהליך אישי, אלא בנייה משותפת של ידע: המשתתפים מתמודדים יחד עם משימות, מנהלים משא ומתן על משמעות, והטכנולוגיה נועדה לתווך ולחזק את התהליכים הקבוצתיים – לא רק "להגיש תוכן".

בפועל, טכנולוגיות CSCL עושות זאת במגוון דרכים: הן מספקות ערוצי תקשורת (כמו צ’אט, פורומים או וידאו), מאפשרות ייצוגים דינמיים וניתנים לשינוי (כגון סימולציות, הזזת רכיבים או שיתוף מסך), יוצרות תיעוד מתמשך של הפעילות שניתן לחזור ולעיין בו, ומציעות פיגומים פדגוגיים מותאמים – לעיתים בעזרת בינה מלאכותית – בהתאם לדפוסי האינטראקציה. טכנולוגיות אלה גם מאפשרות להפוך את תהליך בניית המשמעות המשותפת לגלוי ובר־שיתוף. בדרך זו נבנות סביבות ושגרות עבודה המעודדות דיאלוג עשיר, חקירה משותפת ורפלקציה – בדרכים שלא היו אפשריות בטכנולוגיות הוראה קודמות.

משאבים נוספים

• למידה היברידית - המרחב הפדגוגי, משרד החינוך

• Hrastinski, S. (2008). Asynchronous and Synchronous E-Learning: A Study of Interaction Patterns. International Review of Research in Open and Distributed Learning, 9(3).

• Zitter, I., & Hoeve, A. (2012). Hybrid Learning Environments: Merging Learning and Work Processes to Facilitate Knowledge Integration and Transitions. OECD Education Working Papers, No. 81, OECD Publishing, Paris. https://doi.org/10.1787/5k97785xwdvf-en.
  
  

רשימת מקורות

• Garrison, D. R., Anderson, T., & Archer, W. (2000). Critical inquiry in a text-based environment: Computer conferencing in higher education. The Internet and Higher Education, 2(2-3), 87–105.
  
  Horn, M. B., & Staker, H. (2014). Blended: Using Disruptive Innovation to Improve Schools. Jossey-Bass.
  
  Stahl, G., Koschmann, T., & Suthers, D. (2006). Computer-supported collaborative learning: An historical perspective. In R. K. Sawyer (Ed.), Cambridge Handbook of the Learning Sciences (עמ' 409–426). Cambridge University Press.
  
  Bonk, C. J., & Graham, C. R. (Eds.). (2006). The Handbook of Blended Learning: Global Perspectives, Local Designs. Jossey-Bass.