לאורך ההיסטוריה זכה המונח רפלקציה לעניין רב בקרב מחנכים וחוקרי חינוך. דיואי, לדוגמה, הצביע על כך שלומדים עצמאיים, נדרשים להבין, לנטר ולנווט את תהליכי הלמידה שלהם ולכן הדגיש את חשיבותה של המחשבה הרפלקטיבית, המחשבה אודות תהליך הלמידה. רפלקציה מתייחסת למחשבה עצמית המכוונת פנימה ומטרתה הפקת משמעות ותובנות אודות מאפיינים של ידיעה ולמידה. שימושים שונים של המונח רפלקציה מתייחסים למחשבה ובחינה של: ידע קיים, תהליכי למידה, וחוויית למידה (ליו ושמידט, 2011). רפלקציה מעודדת פיתוח מודעות והבנה של מהות הידע ואופיים של תהליכי הלמידה האישיים של הלומד , ועל כן, רפלקציה עשויה לקדם הישגים אקדמיים של לומדים.

מחקרים מצביעים על כך ששילוב פעילויות המעודדות רפלקציה בנקודות שונות בתהליך הלמידה עשוי לעזור ללומדים להכיר טוב יותר את דרכי חשיבתם, לפתח חשיבה ביקורתית, ולסייע ללומדים להגיע לתובנות בעלות משמעות הן לגבי התוכן הנלמד והן לגבי תהליך הלמידה. כאשר רפלקציה נערכת באופן שיתופי היא עשויה לסייע בקידום העבודה השיתופית ובהעמקת הידע המשותף. למעשה, רפלקציה וחשיבה ביקורתית הם מרכיבים חשובים בחשיבה מדעית.

ניתן לתמוך ולעודד תהליכי רפלקציה במגוון כלים ובדרכים שונות. למשל, באמצעות, דיון קבוצתי ו/או כיתתי, שאלון רפלקטיבי, משוב, או יומן למידה. בכל אלו ניתן לשלב שאלות שמעודדות רפלקציה כגון "מה למדתי על עצמי בתהליך? מדוע עשיתי את מה שעשיתי?", "מה עבד טוב ומה עבד פחות טוב?". אף כי חוקרים ומחנכים רבים מכירים בחשיבותן של פעילויות רפלקטיביות לתהליך הלמידה - לא תמיד אנחנו זוכרים לעשות זאת באופן מושכל. מדע אזרחי בבית הספר מאפשר ליצור הזדמנויות לתלמידים לחקור את חוויית הלמידה ותהליכי הלמידה שלהם תוך התייחסות לתהליכי הלמידה שמאפיינים את עבודת המדען ותהליכי קידום ידע מדעי בחברה. 

לדוגמא, במיזם האירוסים, כחלק מתהליך המדע האזרחי ובשלבים שונים במהלך המיזם, התבקשו תלמידים לבחון מהן השאלות שהכי מעניין אותם לחקור. בנוסף, התלמידים נשאלו באיזה אופן ההשתתפותם במיזם תרמה להם באופן אישי והאם ימליצו לאחרים להשתתף במיזם מסוג זה. שאלות אלו אפשרו להם לבחון את תהליכי הלמידה אותם עברו במסגרת המיזם ובאיזה אופן תהליכים אלו דומים או שונים מתהליכי המחקר של המדענים. 

עיקרון זה מיושם פעמים רבות יחד עם העיקרון "תמיכה בהתנסות בפרקטיקות מדעיות" והעיקרון "חשיפת לומדים לרוחב היריעה של השיטות המדעית".

ההסטוריה של העיקרון:העקרון הופיע לראשונה במאגר העקרונות www.edu-design-principles.org/dp/designHome.php

לציטוט העיקרון: דולב שחם, ר., לן, ד., לביא אלון, נ., ארידור, ק., ולין, ג., קלי, י., שגיא, א., וחברי קהילת TCSS.  עקרונות הפעלה, insights.edu.haifa.ac.il

להעמקה והרחבה:

הגדרות של המונח רפלקציה. ליו ושמידט (2011) מביאים מספר הגדרות של המונח רפלקציה. חלק מההגדרות מתייחסות להתבוננות הפרט בטיב הידע: "בחינה אקטיבית, מתמשכת וזהירה של כל אמונה או צורה של ידע לאור הנימוקים התומכים בה והמסקנה אליה היא מתייחסת". הגדרות אחרות מדגישות את ההתבוננות בחוויית הלמידה: ״פעילויות אינטלקטואליות ואפקטיביות שאנשים עושים כדי לחקור את החוויה שלהם המובילה להבנה והערכה חדשה". הגדרות נוספות מתמקדות בתהליך הלמידה הרפלקטיבית המתוארת כ"צורה של עיבוד מנטלי עם מטרה ו/או תוצאה צפויה המתייחסת לרעיונות מורכבים יחסית או לא מובנים שאין להם פתרון ברור". כל ההגדרות מדגישות ניתוח ביקורתי תכליתי של ידע ותהליכי ידיעה תוך ניסיון להשיג משמעות והבנה עמוקות יותר.

חונכות קוגניטיבית לעידוד רפלקציה כחלק מהחשיבה המדעית. אטקינה וחובריה (2010) מציגים את היכולת לבצע רפלקציה כאחד ממרכיבי החשיבה המדעית. הם מציעים את גישת החונכות הקוגניטיבית כדרך אפשרית לטיפוח יכולת זו כמו גם לטיפוח החשיבה הביקורתית. במאמרם, הם מציגים מחקר שנערך כחלק משיעורי מעבדה בפיזיקה בהם סטודנטים תכננו ובצעו ניסויים, בהשוואה לקבוצת הביקורת שרק ביצעה ניסויים. החוקרים תמכו בסטודנטים באמצעות הדגמת הדרך בה מומחים ניגשים לתכנון ניסוי, ופיגומים שעזרו בחלוקת המשימות המורכבות למשימות משנה ששולבו בשאלות רפלקטיביות והערכה מעצבת. פיגומים אלו הוספו במטרה לטפח את דרך החשיבה הרפלקטיבית והביקורתית בקרב הלומדים. ממצאי המחקר הראו שהסטודנטים שהשתתפו בניסוי הפגינו יכולות גבוהות יותר ביישום חשיבה מדעית ואף במשימות בתחום אותו לא למדו (ביולוגיה ונושאים נוספים בפיזיקה).

רפלקציה כתהליך חשיבה מהרהרת ומערערת בחינוך. בסקירתה את נושא הרפלקציה בחינוך, מציגה רן (2016)  את הרפלקציה כפרקטיקה אנושית חשובה, בה האדם מהרהר מחדש על ניסיונו, מעריך אותו, ולומד ממנו. היא מבחינה בין מספר סוגי רפלקציה: רפלקציה טכנית בה נבחנת יעילות האמצעים להשגת מטרות, רפלקציה פרקטית בה גם המטרות עומדות לבחינה, ורפלקציה ביקורתית המתייחסת להיבטים מוסריים וחברתיים במהלך הבחינה וההערכה. האחרונה, משמשת פעמים רבות בהוראה ומטרתה לעודד חשיבה על חשיבה (מטה חשיבה / מטה קוגניציה), פיתוח חשיבה ביקורתית, והפעלה של תהליכי שיפוט ובקרה עצמיים. בנוסף, מצביעה רן בסקירתה על ההבחנה הקיימת בספרות המחקרית בין רפלקציה תוך כדי פעולה (Reflection in action) לרפלקציה על הפעולה (Reflection on action) ומציגה מספר מודלים לישומם בחינוך.

רשימת מקורות:

משרד החינוך, פורטל עובדי הוראה, הצעות למספר כלי עזר ומהלכים לטיפוח רפלקציה.  https://pop.education.gov.il/teaching-tools/teaching-practices/search-teaching-practices/self-reflection/

רן ע' (2016). רפלקציה: חשיבה מהרהרת ומערערת בחינוך. ל' יוספסברג בן-יהושע (עורכת) ת"א: הוצאת מכון מופ"ת http://library.macam.ac.il/study/pdf_files/d12284.pdf

Kali, Y., (2006). Collaborative knowledge-building using the Design Principles Database. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 1(2), 187-201.

Lew, M. D., & Schmidt, H. G. (2011). Self-reflection and academic performance: is there a relationship?. Advances in Health Sciences Education, 16(4), 529-545

Etkina, E., Karelina, A., Ruibal-Villasenor, M., Rosengrant, D., Jordan, R., & Hmelo-Silver, C. E. (2010). Design and reflection help students develop scientific abilities: Learning in introductory physics laboratories. The Journal of the Learning Sciences, 19(1), 54-98.