עקרון הפעלה: גישור בין תלמידים, מורים ומומחים בחברה

במדע אזרחי בבית הספר ישנם שלושה שותפים: המורים, התלמידים והמדענים. כדי שניתן יהיה להפעיל מיזמים של מדע אזרחי בבית הספר בהצלחה, יש צורך בפיתוח מטרות משותפות, שפה משותפת ודרכי עבודה מוסכמות. למעורבותם של מדענים במיזם המדע האזרחי יש תפקיד חשוב בהשגת מטרה זו. המדענים מובילים את המחקר המדעי ומעורבותם מבטיחה את מהימנות המחקר ועמידתו בסטנדרטים מדעיים, ובכך מכוונת את עבודת התלמידים שתהא בעלת תרומה משמעותית למדע. בנוסף, מעורבות זו חושפת את התלמידים לנושאים, שיטות מחקר ומאגרי נתונים שפעמים רבות אין אליהם גישה בבתי ספר. הקשר עם המדענים יכול להעלות את המוטיבציה של התלמידים לעסוק במיזם, ואולי אף את המוטיבציה שלהם לעיסוק במדע בכלל.

בקשר המשולש בין התלמידים, המורים והמדענים, המורים מתפקדים כמומחים פדגוגיים ומתווכים בין התלמידים ובין המדענים. הם אלו שיודעים מה טוב עבור תלמידיהם ויכולים לבצע התאמות ושינויים בדרישות המחקר של המדענים, ולוודא כי הפעילות משרתת את התלמידים ואת המטרות החינוכיות שהצוות החינוכי שואף להשיג באמצעות המיזם (מתחבר לעיקרון של "טיפוח מנהיגות אצל לומדים באמצעות דוגמה אישית" ולעקרון של "טיפוח גמישות מחשבתית ומומחיות מסתגלת").

מחקרים מלמדים שישנה חשיבות רבה לפיתוח שיח בין התלמידים, המורים והמדענים והוא עשוי לתרום להבנת מהות המדע, ותרומתו לפתרון בעיות בעולם האמיתי. הדבר יכול להיעשות בדרכים שונות - ביקור של תלמידים במוסדות המחקר האקדמיים, ביקור של המדענים בבתי הספר, סיורים משותפים בשטח, תקשורת בין התלמידים והמדענים בשיחות וידיאו או תקשורת א-סינכרונית. שיח בין התלמידים והמדענים סביב נתונים שנאספו במיזם מדע אזרחי, לדוגמה, ישלב בתהליך הלמידה חשיבה מתקדמת על נתונים, דרכי העבודה איתם ואופן הפרשנות שלהם. לשיח בין התלמידים והמדענים יש פוטנציאל להרחיב את תרומת התלמידים למחקר ואף לתרום להתפתחותם של המדענים עצמם. על אף שהמדענים הם "המומחים" והתלמידים הם "חניכים", מדע אזרחי מבוסס, בין השאר, על ההנחה כי הידע המבוזר בציבור הרחב אינו נמצא כולו בהישג ידם של המדענים. שיתוף מורים ותלמידים בתכנון המחקר או בדיונים אודות תוצאותיו והשלכותיו יכול להוביל, למשל, לחיבור טוב יותר בין המחקר לסביבה המקומית בו הוא מתקיים או לכיווני מחקר חדשים (מתחבר לעקרון "תמיכה בחיבור בין מגוון מרחבי למידה").

במחקרים בנושא מדע אזרחי בבית הספר נמצא שגישור בין מורים, תלמידים, ומדענים יתבצע בצורה הטובה ביותר דרך ביסוס שותפות בין בתי הספר והמדענים. שותפות שכזו נבנית על סמך הסכמה על מטרות ותהליכים שיביאו תועלת לכל הצדדים. המורים, התלמידים, והמדענים נדרשים לגלות הבנה של הצרכים והאילוצים של בעלי העניין השונים, למשל, שמירה על נהלי איסוף הנתונים או ניתוחם ומתן מענה לצורכי המחקר, או התייחסות למגבלות שנת הלימודים (חגים, חופשות וכד') ולרצון של בתי הספר לשמור על קשר עם המדענים. נמצא שהקשר המתמשך הנדרש לפעולתה של שותפות שכזו, יכול להשפיע רבות על השותפים. מבחינת המורים, זוהי הזדמנות לפיתוח מקצועי תוך הכנסת גיוון ועניין לעיסוק הפדגוגי השוטף. המדענים, מצד שני, יכולים להרוויח מחיזוק הקשר בין הפעילות המחקרית שלהם לפעילות בקהילה תוך היכרות טובה יותר עם הציבור ועם הנושאים המעסיקים אותו.

לדוגמא, במיזם "השינה שליש מהחיים", יומן השינה אשר בעזרתו נאספים הנתונים על הרגלי השינה של בני הנוער, נבנה תוך שיח בין התלמידים, המורים והמדענים. דבר זה נעשה בכדי לאפשר לתלמידים לחקור שאלות המסקרנות אותם, גם אם הן לא הופיעו ביומני השינה עד כה, תוך בחינת רגישויות העלולות לעלות בכיתות מסויימות ביחס למשתנים מסויימים. 

עיקרון זה נכתב  בהשראת עדויות מקהילת TCSS, כפי שהתבטאו במפגשי הקהילה. למשל: "בעצם החוקר מקשיב לי, שומע לי, עונה לי, אז זה מפתח את תחושת המסוגלות האישית שלי וגם את תחושת התרומה שלי למחקר שלו/שלה, נכון, תלוי מי החוקר";  "אנחנו רוצים שבעקבות יומן השינה שהתלמידים ימלאו הם ירצו להתעסק ולחשוב על זה, הם יעלו שאלות חקר שמעניינות אותם וכאן ההבדל, שאת המדענים מאוד מעניין לדעת לא רק כמה הילדים ישנים, אלא מה מעניין את הילדים. איזה שאלות מעניינות אותם, מה הם רוצים לדעת…"

לציטוט העיקרון: אטיאס, א., לביא אלון, נ., טל, ט., קפלן-מינץ, ק., ארידור, ק., דולב שחם, ר., ולין, ג., קלי, י., שגיא, א., וחברי קהילת TCSS. (2021) עקרונות הפעלה, insights.edu.haifa.ac.il

להעמקה והרחבה:

תרומת קשר עם מדענית להבנת מהות המדע. מחקרם של ציבולסקי וחובריה (2018) בחן תוכנית לימודים (שאינה עוסקת במדע אזרחי) הכוללת ביקורים של תלמידים במעבדות מחקר אוניברסיטאיות. המחקר בדק מהי השפעתה של התוכנית על תפיסות התלמידים כלפי מדע ובעיקר ההבנה שלהם את מהות המדע. הבנה של מהות המדע כוללת ראייה נכונה של העקרונות באמצעותם מופק ידע בשיטה המדעית, למשל, הבנה כי המדע עוסק בהבנייה מתמשכת של ידע ועל כן הידע המדעי הקיים נתון לשינויים, או כי לשיתוף פעולה בין מדענים ישנה חשיבות מכרעת לגבי איכות הידע המדעי המופק. מרכיב מרכזי בתוכנית הלימודים היה סיורים של תלמידים באוניברסיטאות תחת הדרכה של סטודנטים לתארים מתקדמים המספרים על מחקרם, עונים לשאלות של תלמידים ומקיימים דיון עימם. הממצאים הראו כי לתוכנית הייתה השפעה חיובית על האופן בו תלמידים הבינו את עקרונות מהות המדע, וכי השפעה זו נמשכה גם לאורך זמן (6 חודשים לאחר סיום התוכנית). 

תובנות משיתופי פעולה בין מורים, תלמידים ומדענים במיזם מדע אזרחי.  גריי וחובריו (2012) מתארים את סיפורה של ניקוסיה - הינה מורה לביולוגיה בבית ספר תיכון בארה"ב. ניקוסיה היא הובילה את תלמידי כיתה ט' שלה במיזם מדע אזרחי הכלל שותפות עם ארגון סביבתי מקומי וכן מדענים. התלמידים לקחו חלק פעיל בגיבוש נושא המחקר ובחיבור סקר הבודק את נכונותם של תושבי המחוז לשלם עבור פעילות שיקום סביבתית. בסיום עבודתם הם חיברו, בהנחיית מורתם, מאמר אשר הוגש לשיפוט בכתב עת מדעי (כאשר סוקרי המאמר אינם מודעים לכך שנכתב בידי תלמידים). המאמר (ניקוסיה וחובריה, 2014) התקבל לאחר שהמדענים המעורבים במיזם ערכו בו שינויים סגנוניים בלבד. בהקדמה למאמר שפורסם, התלמידים כתבו על הקשיים בהם נתקלו ועל מה שלמדו. הם ציינו כי על אף הקשיים, ההתנסות הייתה מתגמלת. הם העידו על כך שלמדו כיצד מדע יכול לשמש לפתירת בעיות בעולם האמיתי. החוקרים החינוכיים שליוו את המיזם פרסמו מאמר נפרד בשיתוף עם המורה ניקוסיה (גריי וחובריו, 2012), בו הם התייחסו לאתגרים העומדים בפני מיזמי מדע אזרחי בבית הספר השואפים לקדם שיתוף פעולה קרוב בין תלמידים ומדענים. המאמר טוען כי שיתוף תלמידים במחקר דורש מהמורים והמדענים לתווך לתלמידים את אי-הוודאות הכרוכה בתהליך המחקר המדעי ואת העובדה כי מדובר בתהליך לא לינארי של ניסוי וטעייה. כמו כן, למדענים צריכה להיות נכונות לוותר במקצת על שליטתם במהלך המחקר ולתת לתלמידים לעשות טעויות. בהתאם לכך, למורים ולמסגרת הלמידה צריך להיות את אורך הרוח הנדרש לשם כך. החוקרים ציינו כי המורים והמדענים במיזם יצרו יחד חומרי למידה שגישרו בין עקרונות המחקר המדעי לבין הלמידה הכיתתית הרגילה. החוקרים ממשיכים ומפרטים אתגרים נוספים והמלצות נוספות.

השפעת מעורבות המורים בשותפויות מדע אזרחי על התפתחותם המקצועית והאישית. מחקרם של בנישו וחובריה (2022) בחן כיצד משפיעה המעורבות המתמשכת של מורים בשותפויות של מדע אזרחי בבית הספר על ההתפתחות המקצועית והאישית שלהם. החוקרת הראשית תמכה לאורך זמן בהקמה והפעלה של שותפות בין מורים ומדענים בשני מיזמי מדע אזרחי שונים, בשלושה בתי ספר. מתוך הנתונים שנאספו במהלך התהליך, הכוללים בין השאר תיעוד מסמכים שהופקו במהלך ההפעלה, תיעוד התקשורת השוטפת בין השותפים וכן ראיונות עם האנשים המעורבים, עולה כי מתוך מעורבותם בשותפות התפתחה אצל המורים תחושה של משמעות ועשייה משמעותית, וכן הם הראו יוזמה מוגברת להובלה של מיזמי מדע אזרחי בבית הספר שלהם ולהשתתפות בפעילות מרכז TCSS כחברי קהילה פעילים.

משאבים נוספים:

סרטון - שותפויות בין תלמידים מורים ומדענים סביב מדע אזרחי. סרטון הרצאה של פרופ' יעל קלי, כנס Al4biodiversity, אוניברסיטת חיפה, 2021: https://www.youtube.com/watch?v=Lm18WhnNWmY

רשימת מקורות:

אטיאס, א. מדע אזרחי בבית הספר: שותפות הדדית בין בתי ספר ומדענים. תקציר מחקר. נדלה מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב, מרץ 2022:  https://did.li/vt8Hw 

Benichou, M., Kali, Y., & Hod, Y. (2022). Teachers’ expansive framing in school-based citizen science partnerships. In A. Castro Superfine, S. R. Goldman, M-L Ko (Eds.). Teacher learning in changing contexts: Perspectives from the learning sciences. Elsevier.

Gray, S. A., Nicosia, K., & Jordan, R. C. (2012). Lessons Learned from Citizen Science in the Classroom. Democracy & Education, 20(1), 1–5.

Kali, Y., (2006). Collaborative knowledge-building using the Design Principles Database. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 1(2), 187-201.

Nicosia, K., Daaram, S., Edelman, B., Gedrich, L., He, E., McNeilly, S., Shenoy, V., Velagapudi, A., Wu, W., Zhang, L., Barvalia, A., Bokka, V., Chan, B., Chiu, J., Dhulipalla, S., Hernandez, V., Jeon, J., Kanukollu, P., Kravets, P., … Gray, S. (2014). Determining the willingness to pay for ecosystem service restoration in a degraded coastal watershed: A ninth grade investigation. Ecological Economics, 104, 145–151.

Tsybulsky, D., Dodick, J. & Camhi, J. (2018). The effect of field trips to university research labs on Israeli high school students’ NOS understanding. Research in Science Education, 48(6), 1247-1272.