עקרון הפעלה: תמיכה בחיבור בין מגוון מרחבי למידה

באופן טבעי, אנשים לומדים ממגוון ההתנסויות שלהם במצבים, מקומות, זמנים, והקשרים שונים.  גם בהוראה פורמלית כדאי לעודד למידה לא רק בזמן השיעור בכיתה כי אם במגוון סביבות פיזיות ומקוונות. אפשר לעזור לתלמידים לנצל הזדמנויות בלתי מתוכננות ללמידה, כמו גם ליצור כאלה, בין אם בסיור, במוזיאון, או במרחבים שונים בבית הספר. במקרים אלו חשוב למצוא דרכים לשמור על הרצף הלימודי ביניהם. 

לשילוב מרחבים שונים, פיזיים ודיגיטליים, יכולה להיות תרומה לגיוון דרכי הוראה וליצירת עניין, מוטיבציה ומעורבות אצל תלמידים ומורים.  למידה בסביבות חוץ כיתתיות - בטבע, במוזיאונים, בגנים לאומיים ובסביבות נוספות חשובה הן להיבטים קוגניטיביים של הלמידה, והן להיבטים חברתיים וריגשיים. נמצא שפעילות בטבע, לדוגמה, יכולה ליצור תחושת מעורבות ואחריות ולקדם עשייה למען הסביבה, וכן לעזור להתפתחות הפיזית והמנטלית של צעירים. יציאה לסביבת בית הספר וחיבור לקהילה המקומית יכולים לספק משמעות נוספת לפעילות התלמידים וליצור קשר ישיר לסוגיות חברתיות, כלכליות, וסביבתיות בקהילה ואף לתת ללומדים הזדמנות לתרום לשינוי בסביבתם המיידית. כאשר משלבים למידה במקומות וזמנים שונים אפשר להיעזר בטכנולוגיה לצורך החיבור ויצירת הקשר בינהם. לדוגמה, אפשר לצלם בשטח ואז להתייחס לתמונות בכיתה, או להכין חומרי רקע ולהשתמש בהם כשמגיעים למוזיאון. המרחב הדיגיטלי המשכי גם בזמן וגם במרחב ולכן יש לו יתרון ביצירת חיבורים מסוג זה, במיוחד עם הזמינות הרבה של הטכנולוגיה בימינו כאשר תלמידים רבים נושאים עימם טלפונים חכמים.

גם פעילות מדעית, מתרחשת במגוון סביבות, זמנים, מצבים והקשרים ולכן חשיפה לסביבות שונות עשוייה להפוך את למידת המדע לאותנטית ונגישה יותר. איסוף מידע על מדוזות, עקבות בעלי חיים, או ספירת ציפורים בגינות הבית, הם רק חלק מהדוגמאות של יישום מדע אזרחי בסביבה חוץ כיתתית. גם המרחב הדיגיטלי הוא מרחב בו מתבצעת עשייה מדעית. אחת הסיבות לפריחה של תחום המדע האזרחי קשורה בשימוש הנרחב בטלפונים חכמים, המאפשרים לכל אדם לאסוף נתונים באמצעות אפליקציות ייעודיות, הפריסה הנרחבת של הרשת הסלולרית, והכלים המוטמעים במכשירים אלו (מצלמה, חיישן אור, GPS וכו'). 

עיקרון זה מיושם פעמים רבות יחד עם העיקרון "עידוד אזרחות פעילה"

היסטוריה של העיקרון:

עקרון זה הוא איחוד של 3 עקרונות קודמים: גישור בין למידה בכיתה ומחוצה לה, גישור בין למידה בבית הספר והקהילה וגישור בין המרחב הפיזי לדיגיטלי. האיחוד נעשה על בסיס המכנה המשותף של שלושת העקרונות העוסקים במרחבי למידה שונים.

לציטוט העיקרון:  לביא אלון, נ., טל, ט. קפלן מינץ, ק., דולב שחם, ר., ארידור, ק., ולין, ג., קלי, י., שגיא, א., וחברי קהילת (TCSS 2021). עקרונות הפעלה, insights.edu.haifa.ac.il

העמקה והרחבה:

הפדגוגיה של הלמידה החוץ כיתתית. טל ועמיתיה כתבו רבות על הפדגוגיה של הלמידה החוץ כיתתית (2007, 2008, 2012, 2017b, 2017a, 2018). על פי החוקרות, קיימת חשיבות רבה ליצירת קשרים בין הלמידה בכיתה ובין למידה "בשדה", היוצרים רצף כיתה-שדה-כיתה. החוקרות הדגישו כי על רצף זה, להוות הכנה תוכנית ופסיכולוגית ללמידה החוץ כיתתית. על הכנה זו לאפשר עיבוד של חווית הלמידה הן מבחינת היבט התוכן והן מבחינת ההיבט הרגשי-חברתי, באמצעות הצגה של מושגים מדעיים וסיכום הלמידה. מכיוון שלמידה חוץ כיתתית מלווה לעיתים ביחסי גומלין בין מורים המלווים את כיתותיהם ואנשי חינוך אחרים מטעם המקום בו מבקרים התלמידים. במקרים אלו, מציעות הכותבות לשלב את המורים המלווים ולאפשר להם לקחת תפקיד משמעותי בפעילות החוץ כיתתית. תרומתם במסגרת תפקיד זה תהיה הן בהקשר של תוכן הלמידה והן כסוכנים, המכירים את תלמידיהם והצרכים שלהם, העשויים לכלול צורך בפדגוגיה הממוקדת בתלמיד. מחקרי הכותבות נעשו לרוב במוזיאונים, בסיורים בטבע ובפרויקטים מתמשכים בטבע, אך ממצאי מחקרים אלו, מבטאים עקרונות המתאימים גם למיזמי מדע אזרחי בהם במסגרת הלמידה החוץ כיתתית, התלמידים מעורבים באיסוף נתונים בשדה מחקר המיזם. שכן, גם במצבים מהסוג הזה עולות שאלות לגבי תפקיד המורה כאשר ישנם מדענים המובילים את הפעילות, וכן לגבי האיזון שבין הממד הקוגניטיבי והחברתי-ריגשי. 

מדע אזרחי כמגשר בין חינוך מדעי, חינוך סביבתי ולמידה מבוססת טכנולוגיה. במאמרם, בכתב העת Science, וואלס ועמיתיו (2014) מצביעים על מדע אזרחי כמגשר בין חינוך מדעי, חינוך סביבתי ולמידה מבוססת טכנולוגיה. הם מצביעים על כך שגם אנשים שלא נוטים לצאת אל הטבע, עושים זאת בזכות הטכנולוגיה. לטענתם, המעורבות במדע אזרחי נתמך טכנולוגיה מאפשרת את חיזוק הקשר לסביבה הפיזית בה פועלים הלומדים ושיפור הבנתם את העבודה המדעית.

האפקטיביות של השימוש בטכנולוגיה להוראת המדעים. צוקר וחובריו (2008) מתארים מחקר הערכה לגבי  פרויקט  בשם TEEMSS II, שמטרתו לשפר את הוראת המדעים בעזרת שימוש באמצעים טכנולוגיים. התלמידים בפרויקט חוקרים נושאי לימוד מדעיים באמצעות חיישנים, מודלים ממוחשבים וסביבת למידה וירטואלית. במסגרת המחקר נבדקה ההבנה של מושגים מדעיים בקרב 658 תלמידים שלמדו בתכנית תוך השוואה עם 523 תלמידים שלמדו עם אותם מורים בשנים קודמות, בצורת למידה סטנדרטית ללא שימוש בטכנולוגיה. ממצאי המחקר מצביעים על השפעה חיובית בשימוש בטכנולוגיה באופן זה על הישגי התלמידים בחלק מהתחומים וקובעים שנדרש מחקר נוסף לגבי המנגנון המתווך את ההשפעה החיובית הזו.

משאבים נוספים:

לביא אלון, נ., טל, ט. (2020) עקרונות ללמידה חוץ־כיתתית, לשכת המדען הראשי משרד החינוך. נדלה מאתר משרד החינוך https://meyda.education.gov.il/files/LishcatMadaan/Principlesforextracurricularlearning.pdf

דמות הבוגרת והבוגר (2021). המדיניות הפדגוגית הלאומית מערכת החינוך / תשפ"א-תשצ"א / 2031-2021. נדלה מאתר משרד החינוך https://meyda.education.gov.il/files/Planning/dmuthabogermismach.pdf

רשימת מקורות:

Alon, N. L., & Tal, T. (2017a). Teachers as secondary players: Involvement in field trips to natural environments. Research in Science Education, 47(4), 869-887.‏

Bamberger, Y., & Tal, T. (2008). Multiple outcomes of class visits to natural history museums: The students’ view. Journal of Science Education and Technology, 17(3), 274-284.‏

Kali, Y., (2006). Collaborative knowledge-building using the Design Principles Database. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 1(2), 187-201.

Kali, Y., Levy, K. S., Levin‐Peled, R., & Tal, T. (2018). Supporting outdoor inquiry learning (SOIL): Teachers as designers of mobile‐assisted seamless learning. British journal of educational technology, 49(6), 1145-1161.

Lavie Alon, N., & Tal, T. (2017b). Field trips to natural environments: how outdoor educators use the physical environment. International Journal of Science Education, Part B, 7(3), 237-252.‏

Morag, O., & Tal, T. (2012). Assessing learning in the outdoors with the field trip in natural environments (FiNE) framework. International Journal of Science Education, 34(5), 745-777.

Tal, T., & Morag, O. (2007). School visits to natural history museums: Teaching or enriching?. Journal of Research in Science Teaching: The Official Journal of the National Association for Research in Science Teaching, 44(5), 747-769.‏

Wals, A. E. J., Brody, M., Dillon, J., & Stevenson, R. B. (2014). Convergence between science and environmental education. Science, 344, 583–584.

Zucker, A. A., Tinker, R., Staudt, C., Mansfield, A., & Metcalf, S. (2008). Learning science in grades 3–8 using probeware and computers: findings from the TEEMSS II project. Journal of Science Education and Technology, 17(1), 42-48.