עקרון הפעלה: עיסוק בתכנים מורכבים

עידוד הלומדים לעסוק בבעיות רב תחומיות, הנוגעות בו בזמן להיבטים מדעיים, חברתיים ומדיניים, מאפשר הבנה טובה יותר של נושאים מורכבים ומעוררי מחלוקת. נושאים כגון בעיות עוני, אבטחת מזון ומים, צדק חברתי ושינויי אקלים, מזמנים את בחינת הבעיה מזוויות שונות תוך פיתוח חשיבה מערכתית. חוקרים מצביעים על כך, שעיסוק בתכנים מורכבים בהקשרים מדעיים-חברתיים, המשתנים עם התפתחות המדע, הטכנולוגיה והמדיניות בהקשרים אלו, מזמנת הקשרים רלוונטיים ואקטואליים. כתוצאה, עיסוק המבטא התפתחויות אלו, הינו מאתגר, שכן עליו להיות מותאם לשינויים השונים. בנוסף, עידוד הבנה של סוגיות מורכבות (כמו במקרה של בעיות סוררות), מצריך לעיתים התבוננות על סוגיות אלה מנקודת מבט רחבה המדגישה את הקשרים ההדדיים בין תחומי הדעת השונים והרלוונטיים לה. זאת, לצד עיסוק מתמיד בכל אחד מתחומי הדעת המרכיבים אותה. 

דוגמא לעיסוק בתכנים מורכבים ניתן לראות במיזם גז הראדון, בו תלמידים עסקו בחקירת תופעת גז הראדון, תוך בחינת נתוני רמות הגז אשר נמדדו בעזרת כלי מדידה שונים ובחללים מסוגים שונים (מעבדת החוקרים, חדרים מסוגים ומיקומים שונים). הם בחנו את היחסים בין מאפייני החללים השונים ובין רמות הראדון אשר נמדדו בהם, והעריכו את מידת הסיכון בחשיפה ארוכת טווח לראדון בחללים אלו. כך התלמידים העמיקו בתחומי הדעת שונים כגון: פיזיקה וחומרים ביחס להתפשטות של גז, תכונותיו ומקורותיו, סטטיסטיקה ביחס לחקר נתונים, הסקה ואי וודאות, מדעים ביחס לבחינת תיאוריה ביחס לנתונים ועוד. בנוסף, הם בחנו את הקשרים השונים בין תחומי הדעת כאשר העלו שאלות על קשר בין מאפייני החללים השונים ובין רמות הראדון, על האופן שבו ניתן להסיק מסקנות ביחס לשאלות מדעיות ולהעריך את תקפותן ועוד.

עקרון זה קשור לעיתים גם לעקרונות "רצפי הוראה מעוררי עניין, מגוונים וברורים ללומד", "חשיפת לומדים לרוחב היריעה של השיטות המדעיות" ו- "תמיכה בחיבור בין מגוון מרחבי למידה".

ההיסטוריה של העיקרון: העיקרון הופיע לראשונה במאגר עקרונות העיצוב (Design Principles Database, Kali, 2006)

לציטוט העיקרון: ציבולסקי, ד', בן-סימון, ח', פשניצ'ני-מאמו, א', פרץ-הלחמי, י', שגיא, א', קלי, י', וחברי קהילת TCSS. (2021). עקרונות הפעלה, insights.edu.haifa.ac.il

להעמקה והרחבה:

בעיה סוררת (‘wicked’ problem) ותרומתה בחינוך. (2021) Achiam et al עוסקים בספרם בחינוך לתכנים מורכבים. מבוא הספר, מגדיר בעיות סוררות ומסביר את הרקע לצמיחת המושג. הכותבים מזכירים כי בעיות סוררות מציבות אתגרים גדולים לחברה בכללותה, ובין היתר לאנשי חינוך המעצבים תוכניות לימודים ולמורים העומדים בכיתה ומעלים בפני התלמידים דילמות מורכבות. עיסוק בבעיות סוררות בהקשר הוראתי, מזמן את האפשרות לעיסוק בתכנים אקטואליים ורלוונטיים. ניתן לשלב זאת על ידי ביקורים במוזיאונים, מרכזי מידע, גני חיות, גנים בוטניים והרצאות אורח בבתי קפה. בהמשך הספר, מופיעים פרקים שכל אחד מהם מהווה מחקר בתחום החינוך לעיסוק בתכנים מורכבים. ביניהם- חקר של תרחישי אקלים אפשריים ב- 2085, למידה באתר ארכיאולוגי, דיורמות במוזיאון הממחישות היכחדות מינים ועוד. הפרק האחרון בספר מהווה סיכום של הפרקים הקודמים, מעלה נקודות משותפות שצוינו במחקרים השונים ומציע כי תיווך הקשרים בין עבר, הווה ועתיד בהתייחס לבעיה מורכבת, מוביל להזדהות של הלומדים עם הקושי שמעלה הסוגיה. בנוסף, ישנו ערך ללמידה מבוססת מקום בהקשר של מציאת פתרונות מקומיים וגלובליים לבעיה.

יישום סוגיות מדעיות-חברתיות(SSL) בלמידה בכיתה. Sedler (2011), בספרו מתמקד בהוראה מבוססת פרויקטים בכיתה, בדגש על נושאים חברתיים-מדעיים (SSI (socio-scientific issues, ומציע תובנות למחנכים. אחת התובנות היא שניתן ליישם למידה זו בטווח גילאים רחב וכן במגוון נושאים, ביניהם: שימוש במדע וטכנולוגיה לשיפור ההישגים האנושיים, סוגיות של מדיניות ציבורית (כמו הפלרה), מחלות (כמו סארס, ציסטיק פיברוזיס ואיידס), סוגיות מדעיות עם השלכות חברתיות (כמו דטרמיניזם ביולוגי) וכן סוגיות סביבתיות (כמו איכות האוויר, איכות המים ושינויי אקלים). תובנות שעלו במחקרים שבספר, כוללות את ההבנה כי חיוני לערב את התלמידים בנושאים שנתפסים בעיניהם כרלוונטיים או ככאלה שעשויים לעניין אותם. ישנה חשיבות להוראת התכנים בהקשר המדעי, תוך התייחסות לשאלות אתיות מאחורי נושא מסוים.

סוגיות מדעיות-חברתיות, כדוגמה לתכנים מורכבים, הם נושאים פתוחים ובלתי פתורים המשתנים כל הזמן בהלימה להתקדמות המדעית, הטכנולוגית וחקיקת המדיניות בנושאים אלה. לכן יש לקחת בחשבון כי שימוש בנושא מסוים בהקשר הוראתי צריך לעבור התאמה להתפתחות שהנושא עבר.

האסטרטגיות הפדגוגיות שיושמו בחינוך לסוגיות מדעיות- חברתיות, הינן בין היתר פעילויות סימולציה חדשניות, משחקי תפקידים, דיונים ומגוון פעילויות קבוצתיות. נעשה שימוש בטכנולוגיה בפרויקטים במגוון דרכים כולל פלטפורמות מקיפות לבניית העברת תוכן כדי לתמוך באיסוף נתונים מדעיים  ולספק גישה לתלמידים לנקודות מבט שונות על הנושא הנידון. בנוסף, נעשה שימוש בתרגילי מעבדה ופעילויות חקר. המסקנה היא שאין דרך אחת ללמד סוגיה מדעית- חברתית. מחנכים צריכים לשקול היטב את ההקשר של הכיתה והלומדים ואת אופי הנושאים שהם רוצים להציג על מנת לבחור באסטרטגיה המתאימה ביותר.

פרק הסיכום מציג תובנות הנוגעות לסביבת הכיתה, עקרונות העיצוב, התנסויות הלמידה ומאפייני המחנך, הנחוצים להצלחת פרויקט SSI בכיתה. 

הוראה בין תחומית והתבוננות רחבה ככלים להתמודדות עם תכנים מורכבים. (Willamo et al (2018, כותבים במאמרם על החשיבות שבהוראה אינטרדיסציפלינרית לצורך הקניית כלים להתמודדות עם אתגרי הקיימות של ימינו. הם מציינים כי אתגרים כדוגמת שינויי אקלים, אובדן מגוון ביולוגי, עוני ואורבניזציה מהירה הינם מורכבים וקשורים זה בזה. נדרשות גישות מקיפות הכוללות מספר נקודות מבט והמדגישות קשרים הדדיים בין התחומים השונים, לצורך התמודדות מוצלחת עם אתגרים אלה. במילים אחרות, ישנו צורך לחנך תלמידים להתבוננות רחבה מבלי לאבד את ההבנה של הפרטים הקטנים בכל תחום מורכב שכזה. הפדגוגיה המוצעת במאמר הינה GHH (generalism, holism, holarchism). פדגוגיה זו מתייחסת בו בזמן גם לתמונה הכללית העולה מתוך נושא מורכב המשלב מספר תחומים, וגם לניואנסים שבכל תחום בנפרד. במאמר מובאות דוגמאות פרקטיות ליישום פדגוגיה זו.

משאבים נוספים:

הכהן י' (2021), בעיה סוררת (Wicked Problem), מאגר הידע של דואלוג. 

Ashepet, M. G., Jacobs, L., Van Oudheusden, M., & Huyse, T. (2021). Wicked solution for wicked problems: Сitizen science for vector-borne disease control in Africa. Trends in parasitology, 37(2), 93-96.‏

רשימת מקורות:

Achiam,  M., Dillon, J., & Glackin, M. (Eds.). (2021). Addressing wicked problems through science education. Springer. https://doi.org/10.1007/978-3-030-74266-9

Glasser, H. (2018). Toward robust foundations fo sustainablewell-being societies: Learning to change by changing how we learn. In: Sustainability, human well-being, and the future of education, 31-89.

Kali, Y., (2006). Collaborative knowledge-building using the Design Principles Database. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 1(2), 187-201.

Lehtonen, A., Salonen, A., Cantell, H., & Riuttanen, L. (2018). A pedagogy of interconnectedness for encountering climate change as a wicked sustainability problem. Journal of Cleaner Production, 199, 860-867.‏ 

Sedler. T, (Ed.). (2011). Socio- scientific issues in the classroom: Teaching, learning and research. Springer. https://doi.org/10.1007/978-94-007-1159-4

Willamo, R., Helenius, L., Holmström, C., Haapanen, L., Sandström, V., Huotari, E., Kaarre, K., Värre, U., Nuotiomäki, A., Happonen, J., & Kolehmainen, L. (2018). Learning how to understand complexity and deal with sustainability challenges – A framework for a comprehensive approach and its application in university education. Ecological Modelling, 370, 1–13. https://doi.org/https://doi.org/10.1016/j.ecolmodel.2017.12.011