עקרון הפעלה: טיפוח גמישות מחשבתית ומומחיות מסתגלת

גמישות מחשבתית היא היכולת לערוך התאמה לנסיבות המשתנות של החיים תוך תגובה יעילה לשינויים אלו. יכולת חשובה זו מתפתחת בעקבות התנסויות לאורך החיים. מומחיות מסתגלת מבוטאת בגמישות מחשבתית, למידה מתמדת, יכולת חשיבה מטה-קוגניטיבית, יכולת להתמודד עם בעיות שונות ולא מוכרות בצורה מגוונת ויצירתית, שאיפה לשיפור הידע, המיומנויות, דרכי הפעולה ועוד. בעלי מומחיות מסתגלת יתבוננו על אתגרים במבט-על המאפשר את הערכת הידע הקיים שלהם, וזיהוי הזדמנויות להרחבת הידע והמיומנויות הנדרשות לצורך שיפור הידע וההתמודדות עם האתגר. מיומנות זו של מומחיות מסתגלת היא לכן, מיומנות חשובה במיוחד במציאות הדינמית בה אנו חיים כיום. 

מחקרים מצאו שיש קשרים חיוביים בין יכולת הגמישות של בני נוער לבין הישגים לימודיים, הנאה מבית הספר, סיפוק מהחיים, תחושת משמעות וציפיות אקדמיות. פיתוח של מומחיות מסתגלת אפשרי במגוון תחומי דעת. ניתן לפתח מומחיות מסתגלת בקרב מורים ותלמידים, למשל על ידי פיתוח  גמישות מחשבתית, עידוד חדשנות ומתן כלים להתמודדות עם קבלת החלטות ופתרון בעיות. הגמישות המחשבתית אצל מורים באה לידי ביטוי כאשר הם נותנים מענה לצרכים שונים ומשתנים של סביבת הלמידה והמשתתפים בה, ומתמודדים עם מצבים בלתי צפויים בה (למשל, התמודדות עם סביבת למידה מגוונת ומשתנה, ועוד). באופן זה הם מדגימים לתלמידים את מיומנות הסתגלות והגמישות המחשבתית. 

שילוב של מדע אזרחי בבתי הספר מעודד הסתגלות וגמישות מחשבתית. ההתנסות במדע אזרחי מאפשרת למשתתפים באשר הם (מורים, תלמידים, מדענים ועוד) לחוות את המציאות כפי שהיא, על יתרונותיה וחסרונותיה. ההתמודדות עם מציאות זו וההזדמנויות או האילוצים העולים ממנה, עשויות לתמוך בפיתוח של גמישות מחשבתית, בכללה היבטים שונים של מומחיות מסתגלת. היבטים אלו כרוכים זה בזה וכוללים:

• גמישות אישית של הלומד המתבטאת ב"ראש פתוח" ונכון לשינויים, ומאפשרת פיתוח של נורמות והרגלים לעבודה עם הגורמים השונים במיזם. למשל, נורמות של הקשבה, גם כאשר הדובר משתמש במושגים פחות מוכרים, ראייה רחבה ועוד. 
• גמישות פדגוגית של המורה, המאפשרת להתאים את ההוראה והלמידה לצרכי המיזם והמציאות המשתנה. למשל, לבחור את סוג המיזם כך שיתאים לתוכנית ולחזון הבית ספריים, לשלב את המיזם בתוכנית הלימודים קיימת, ועוד. בשנים האחרונות משרד החינוך פועל כדי להעניק עצמאות וגמישות ניהולית גבוהה יותר לבתי הספר, כפי שבא לידי ביטוי, למשל ברפורמת הגפ"ן שמטרתה הגדלה של הגמישות הפדגוגית הניהולית של בית הספר. 
• גמישות הדדית המאפשרת לכל בעלי העניין להתמודד עם מטרות ואילוצים שונים (תחומי העניין של התלמידים, אילוצים מחקריים של מדעני/ות המיזם, אילוצים פדגוגיים של בית הספר וההקשר המקומי). 
• גמישות מנהלית המתמודדת עם אתגרים מנהלתיים ומאפשרת להתמודד עם שיקולים העולים, למשל, מלוח הזמנים של הגורמים המעורבים במיזם. 

במיזם האירוסים (ראו סיפור הפעלה "עושים תקשורת למדע"), למשל, התלמידים נתקלו במציאות שבה נאלצו לשנות את שאלות החקר שלהם. הם למדו שחקר אקולוגי בשדה הוא אינו צפוי, מפתיע ומעניין. הם גילו כי בניגוד לניסויים שהם עורכים בשיעורי מדעים, במחקר התשובות אינן מיידיות ("המורה, החלזונות אכלו לי את המחקר").

עיקרון זה מיושם פעמים רבות עם העיקרון "טיפוח מנהיגות אצל לומדים באמצעות דוגמה אישית"

ההיסטוריה של העיקרון:

עיקרון זה נכתב  בהשראת  עדויות מקהילת TCSS, כפי שהתבטאו במפגשי הקהילה. דוגמא לכך ניתן לראות בהדגשת הנושא של גמישות מחשבתית כעיקרון חשוב במדע אזרחי, הן בקרב המורים והן בקרב המדענים. למשל: "גמישות הדדית, האופי האישי והראייה הפדגוגית של המורים המובילים שצריכים ראש פתוח וגמישות, גישה של למידה אדפטיבית", "צורך בגמישות של המדענים בעיסוק בביה"ס […] ושיח - כל אחד שם את האינטרסים שלו והמטרות שלו מתהליך הלמידה". דוגמא נוספת מתייחסת אל האופן שבו מתמודדים עם מציאות משתנה. למשל: "הבנה שהמציאות משבשת, והיכולת להתייחס לשיבוש כהזדמנות". 

לציטוט העיקרון: ארידור, ק., לביא אלון, נ.; דולב שחם, ר., ולין, ג., קלי, י., שגיא, א., וחברי קהילת TCSS (2021). עקרונות הפעלה, insights.edu.haifa.ac.il

להעמקה והרחבה:

מומחיות מסתגלת (קרופורד וחובריה, 2005) היא היכולת להתאים ידע קיים באופן אפקטיבי לפתרון בעיות חדשות. בעלי מומחיות זו יכולים לזהות מצבים שבהם הביצועים שלהם יהיו טובים יותר אם יפעלו אחרת מההרגלים, החוקים או הנורמות שהם רגילים בהם. מומחים מסתגלים משתמשים בידע שלהם על מנת למצוא הליכים חדשים לפתרון בעיות ולומדים מסיטואציות כאלו. בד"כ מאופיינים בראייה רחבה. מחקרים שערכו השוואה בין מומחים בעלי יכולת גמישות והסתגלות למומחים שאינם בעלי יכולת זו מצאו שיכולות אלו מאפשרות להימנע מטעויות או לאבחן מצבים טוב יותר.

חשיבות הגמישות בקרב מורים. קולי ומרטין (2016) ערכו סקירה על נושא הגמישות בקרב מורים ולהלן עיקרי ממצאיהם. החיים שלנו מאופיינים בשינויים ובמצבים של חוסר ודאות, כמו התחלות חדשות, סיטואציות לא צפויות וכדומה. גמישות  היא היכולת להגיב ביעילות לשינויים בהיבטים של התנהגות, חשיבה ורגשות, והיא מתפתחת בעקבות התנסויות לאורך החיים. זוהי יכולת חשובה לכולם כי היא מאפשרת התאמה לנסיבות המשתנות של החיים. מחקרים מצאו שיש קשרים חיוביים בין יכולת הגמישות של בני נוער להישגים לימודיים, הנאה מבית הספר, סיפוק מהחיים, תחושת משמעות וציפיות אקדמיות. הגמישות חשובה ביותר למורים משום שהם צריכים לתת מענה לצרכים שונים ומשתנים של תלמידם למשל ע"י התאמת מערכי שיעור ופעילויות; הם צריכים להתמודד עם מצבים בכיתה, עם שינויים בתפקיד שלהם בבית הספר ועוד. החוקרים פיתחו שאלון להערכת יכולת הגמישות של מורים ולמידת הגורמים המשפיעים על כך כמו האקלים הבית ספרי (למשל אוטונומיה שנותן המנהל למורים, מעורבות המורים בקבלת החלטות בבית הספר וכיו"ב). נמצא שלמורים בעלי יכולות גמישות גבוהות יותר, יש תלמידים בעלי הישגים גבוהים יותר.

הבדלים בין טירונים ומומחים בהקשר לגמישות מחשבתית. הפרק השני בספר "איך אנשים לומדים?" (ברנספורד וחובריו, 2000) עוסק באופן שבו מומחים לומדים ומתמודדים עם פתרון בעיות, לעומת טירונים. הפרק מציג תחילה מספר דוגמאות מחקריות העוסקות באופן שבו מומחים פיתחו מומחיות בתחומים שונים כמו שחמט, פיזיקה, מתמטיקה, אלקטרוניקה והיסטוריה. בהמשך, מתוארים  מספר עקרונות מרכזיים של ידע מומחים, והאופן שבו ניתן ליישם אותם בלמידה ובהוראה. עקרונות אלו כוללים התייחסויות לאופן הגמיש שבו מומחים יכולים לשלוף ידע רלוונטי, וכן התייחסות לגמישות המומחים ביחס לגישה שלהם למצבים חדשים (מומחיות מסתגלת). הפרק מציג את הרעיון של מומחיות מסתגלת כהיבט מרכזי ללמידה משמעותית, יעילה ומטה-קוגניטיבית, התורמת גם ליכולת הלומדים להמשיך וללמוד באופן עצמאי למשך כל חייהם. 

משאבים נוספים:

משרד החינוך המינהל הפדגוגי, תלקיט "גמישות פדגוגית פנים רבות לה", 2013. נדלה ב 21.3.22:
https://meyda.education.gov.il/files/QualityTeaching/Pedagogical_flexibility.pdf

רשימת מקורות:

Bransford, J. D., Brown, A. L., & Cocking, R. R. (2000). Chapter 2 - How experts differ from novices. In How people learn: Brain, mind, experience, and school (Expanded Edition), pp. 31-50. Washington, D.C: The National Academies Press

Collie, R.J, & Martin, A.J. (2016). Adaptability: An important capacity for effective teachers. Educational Practice and Theory, 38(1), 27-39

Crawford, V. M., Schlager, M., Toyama, Y., Riel, M., & Vahey, P. (2005, April). Characterizing adaptive expertise in science teaching. In annual meeting of the American Educational Research Association, Montreal, Quebec, Canada (pp. 1-26).‏

Kali, Y., (2006). Collaborative knowledge-building using the Design Principles Database. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 1(2), 187-201.