עקרון הפעלה: תמיכה בייצוג וארגון ידע של לומדים

תהליכי למידה, במיוחד כיום בעידן המידע, כרוכים לעיתים בתחושת עומס קוגניטיבי ו/או הצפה רגשית. תלמידים נדרשים להתמודד בין היתר, עם כמויות מידע גדולות, הבנת רעיונות מורכבים, בניית קשרים בין מושגים ועוד. ארגון ויצוג הידע באופן ויזואלי ומוחשי, למשל, באמצעות טבלה, מפת מושגים, או תרשים זרימה יכול לתת מענה לאתגרים אלו. מחקרים מראים כי אירגון מוחשי של ידע, מפחית את העומס המנטלי על זיכרון העבודה. הוא מאפשר ללומדים לעקוב אחר תהליכי החשיבה שלהם, להתעמק בתכנים, לזהות וליצור קשרים בין מרכיבי הידע. כך, אירגון ויזואלי של ידע עשוי לקדם הבנה עמוקה, עיבוד ושיח שיתופי. למשל, ייצוג של תהליך הפוטוסינתזה על ידי יצירה של תרשים זרימה, או ארגון הגורמים הכלכליים, הפוליטיים והצבאיים במלחמת העולם הראשונה באמצעות בנייה של מפת מושגים הם דוגמאות לסוגים שונים של ארגון ויזואלי שעשוי לקדם הבנה. 

ללומדים שונים דרכי חשיבה מגוונות, אשר עשויות להשתנות בהתאם להקשר. לפיכך, תמיכה ביצירת ייצוגים מסוגים שונים עשוייה לעודד אותם להתעמק בתכנים בדרך אותנטית ויצירתית. דוגמאות לכך ניתן לראות למשל במיזם "שינה שליש מהחיים" שבו תלמידים בוחרים לייצג נתונים לגבי דפוסי השינה של עצמם ושל בני נוער נוספים באופנים שונים לבחירתם, וכך להציג את מסקנותיהם  כפי שעולות מהנתונים באופן המבטא אותן בצורה המיטבית. 

ארגון ויצוג הידע יכול להעשות בעזרת כלים גנריים (כמו גליונות אלקטרוניים, או עורכי מפות מושגים) או בעזרת כלים יעודיים (כמו סביבות שמאפשרות ליצור מאגר של רעיונות לצורך בניית טיעונים מבוססי עדויות). למשל, העקרונות הפדגוגיים באתר זה, מאורגנים באמצעות מפה שנבנתה בכלי בשם kumu.io, המאפשר לבנות ייצוגי ידע עצמאיים. 

עיקרון זה מיושם פעמים רבות עם העקרונות: "עיסוק בתכנים מורכבים" ו- "תמיכה בהתנסות בפרקטיקות מדעיות".

ההיסטוריה של העיקרון: עיקרון זה הופיע לראשונה במאגר עקרונות העיצוב, (Design Principles Database, Kali, 2006)

לציטוט העיקרון: ארידור, ק., שגב, י., הוד, י., קלי, י., שגיא, נ., דולב שחם, ר.,  וחברי קהילת TCSS 2021. עקרונות הפעלה, insights.edu.haifa.ac.il

העמקה והרחבה:

הפחתת עומס קוגניטיבי דרך ארגון מידע
תאוריית העומס הקוגניטיבי (Cognitive Load Theory) על פי Sweller ועמיתיו (2011) מדגישה כי הצפה של לומדים במידע לא מאורגן, עלולה להקשות על הלמידה.  הם מציינים כי הצגה חזותית של מידע, באופנים שונים כמו תרשימים, טבלאות או מפות מושגים – מסייעת להפחית את העומס הזה על ידי חלוקת המידע לערוצים קוגניטיביים שונים (חזותי ומילולי), מה שמאפשר ללומדים להבין את הקשרים המרכזיים בין מרכיבי התוכן ולהתמודד עם מורכבות רעיונית. כלים המאפשרים ללומדים לייצר בעצמם ייצוגים כאלה  מאפשרים למידה עמוקה יותר, במיוחד כשמדובר בנושאים מדעיים או מופשטים.

החצנת דרכי החשיבה וחשיפת הקשרים באמצעות כלים חזותיים

על פי  Ritchhart ועמיתיו (2011), גישת "חשיבה גלויה" (Visible Thinking), אשר פותחה על ידי פרוייקט Zero מאוניברסיטת הארוורד, הינה גישה שמטרתה פיתוח של דרכי החשיבה של תלמידים, תוך העמקת ההבנות שלהם לגבי התכנים בהם הם מתמקדים. הגישה מציעה מגוון של פרקטיקות וכלים המשמשים להחצנת דרכי החשיבה והנגשתם. השימוש בכלים מעין אלו (למשל, מפת מושגים, תרשימי זרימה) מאפשר ללומדים לעקוב אחר שיקולי הדעת של עצמם לאורך זמן, ולעיתים גם בקבוצה. כתוצאה, הידע שלהם הופך למובנה, והקשרים בין המושגים והרעיונות השונים נעשים להם ברורים יותר. כל אלו, מפחיתים את העומס הקוגניטיבי של הלומדים ומאפשרים להם להתעמק בתכנים מורכבים. 

הכרה בסגנונות חשיבה מגוונים ומעמד הייצוג כחלק מהלמידה
Turkle ו- Papert (1990) הגדירו את המונח “Epistemological Pluralism” כמגוון הרחב של דרכים בהן לומדים מבנים ומבטאים ידע בהקשרים שונים. הם מדגישים את חשיבות התמיכה בדרכי חשיבה מגוונות ומזהירים מפני הציפייה שלומדים יביעו ידע בדרך מוכתבת מראש. על פי הכותבים, מתן הזדמנות ללומדים לבחירה באופן שבו הם רוצים לייצג את הידע שלהם, תוך חשיפה למגוון דרכי ייצוג (כמו שרטוט, תרשים, טקסט או סיפור) עשויה להפחית חסמים רגשיים וקוגניטיביים, ולחזק את תחושת המסוגלות והבעלות על הלמידה.

משאבים נוספים:

• אתר Visible Thinking של Project Zero

• ייצוג המידע או הידע בדרכים מגוונות - פורטל עובדי ההוראה, מרחב פדגוגי

• כלי לארגון ידע בשם kumu.io, וגלריית הדוגמאות שלו.

רשימת מקורות:

Ritchhart, R., Church, M., & Morrison, K. (2011). Making thinking visible: How to promote engagement, understanding, and independence for all learners. Jossey-Bass.

Sweller, J., Ayres, P., & Kalyuga, S. (2011). Cognitive load theory. Springer. https://doi.org/10.1007/978-1-4419-8126-4

Turkle, S., & Papert, S. (1990). Epistemological pluralism: Styles and voices within the computer culture. Signs: Journal of Women in Culture and Society, 16(1), 128–157. https://doi.org/10.1086/494648