הבעיות המאפיינות את עולמנו כיום הן מורכבות ודורשות שילוב של תחומי דעת שונים ואינטגרציה ביניהם. למשל, המחקר המדעי סביב שינויי האקלים נערך בשילוב מדענים עם מומחיות במדעי כדור הארץ, פיזיקה, מודלים מתמטיים ולמידת מכונה, כלכלה, יחסים בינלאומיים ועוד. על מנת לצייד תלמידים בכלים הנדרשים להתנהל ולקבל החלטות בעולם בו סוגיות מורכבות עלולות להשפיע על החיים האישיים של כל אחת ואחד מאיתנו, למשל, סוגיית החיסונים, חשוב שיתנסו כבר מגיל צעיר בלמידה רב-תחומית ובין תחומית. בנוסף, התמודדות זו עם נושאים מורכבים סביב סוגיות מחיי היומיום עשוייה לעזור לתלמידים לראות את הרלוונטיות שבנושאים מופשטים הנלמדים בבית הספר לחייהם.  

למידה רב-תחומית (Multidisciplinary) היא למידה באמצעות שילוב של תחומי דעת שונים, תוך אינטראקציה מועטה ביניהם, כך שכל תחום דעת שומר על מבנה הידע שלו. זוהי למידה המתאפיינת בצבירה וסיכום של תובנות תחומיות. לעומתה, למידה בין-תחומית (Interdisciplinary) היא יצירת ידע אינטגרטיבי הנובע מהאינטרקציות בין תחומי דעת שונים, תוך חקירת תופעה מורכבת. זוהי למידה התומכת בסינתזה של רעיונות. 

שני סוגי הלמידה הללו מערבים מגוון תחומי דעת, פותחים בפני הלומדים עולם עשיר ומגוון של שאלות ומושגים ועשויים לעודד  דרכי חשיבה מסדר גבוה, כמו חשיבה ביקורתית ויצירתיות. ניתן לשלב למידה רב-תחומית ובין-תחומית במגוון מקצועות לימוד בבית הספר. לעיתים קרובות, הוראה מסוג זה מתבססת על עבודה בצוותים, בה כל צוות לומד תחום דעת שונה וביחד מייצרים ידע אינטגרטיבי (ראו  עיקרון של תמיכה במגוון מבנים חברתיים). לחלופין, עיסוק בנושא מסויים מנקודות המבט של תחומי דעת שונים, תוך התייחסות להיבטים שכל תחום תורם עשוי לקדם את ההבנה הכוללת  של מושגים מורכבים או סוגיות שנויות במחלוקת. כך למשל, ניתן ללמוד על הקשר בין זיהום אוויר ומחלת האסטמה תוך שילוב מקצועות הביולוגיה והגיאוגרפיה. בביולוגיה ניתן לעסוק בפיזיולוגיה של הנשימה והשפעתם של אלרגנים וחלקיקים באוויר עליה. בגיאוגרפיה, ניתן לעסוק בנושא האורבניזציה ובהשפעתם של מיקום מפעלים, משטר רוחות, וטופוגרפיה על פיזור זיהום אוויר. 

מדע אזרחי עוסק לעיתים קרובות בנושאים שניתן לשלב במקצועות שונים בבית הספר. ולכן, השתתפות במיזמים של מדע אזרחי מאפשרת חשיפה לתחומי דעת שונים ולחיבור בינהם, כמו גם, קיום של דיאלוג משמעותי בין מומחים וחברי קהילה אחרים. דיאלוג מעין זה, מאפשר העמקה ברעיונות בתחום דעת מסוים, לצד יצירת קשרים בין רעיונות מתחומים שונים, ומעודד למידה רב, ובין-תחומית. 

כך למשל, במיזם של תיוג קולות דולפינים, התלמידים לומדים מונחים פיזיקליים כמו תדירות גלי קול, הקשרים ביולוגיים של התנהגות דולפינים, הקשרים טכנולוגיים של בינה מלאכותית ויצירת אלגוריתמים (למידה רב-תחומית). במיזם "סימני דרך למרחב נגיש" התלמידים מקשרים את הידע שלמדו על עולם של מגבלות הראיה ועל המיפוי באמצעות GIS לשם הכנת מפות לסיוע לבעלי קשיי ראיה (למידה בין-תחומית).

ההיסטוריה של העיקרון: 

עיקרון זה נכתב לאור אמירות של חברי קהילת TCSS כפי שהתבטאו במפגשי הקהילה. למשל: "הפרויקט (המיזם) הזה וגם הרבה פרויקטים (מיזמים) אחרים ... מערבים תחומי דעת שונים, לא אינטר- דיסציפלינריות אלא מולטי- דיסציפלינריות, כאילו הרבה תחומי דעת שנמצאים בתוך הפרויקטים (המיזמים)", "רב תחומיות - לשלב תחומים נוספים ומיומנויות שונות".

לציטוט העיקרון: ר., ארידור, ק., לביא אלון, נ.; דולב שחם, ולין, ג., קלי, י., שגיא, א.,  וחברי קהילת TCSS (2021 עקרונות הפעלה, insights.edu.haifa.ac.il

להעמקה והרחבה:

למידה רב-תחומית ובין-תחומית ומאפייניה. בסקירת הספרות שערך, מסביר קידרון (2019), כי רב-תחומיות (מולטידציפלינריות) ובין-תחומיות (אינטרדציפלינריות) הם שני תהליכי למידה המשלבים מספר תחומי דעת, לצורך העמקה בתופעה מורכבת, אשר ההבנה שלה אינה מתאפשרת בהשענות על תחום דעת יחיד. מידת האינטגרציה בין תחומי הדעת מבחינה בין שתי ההגדרות הללו:  רב-תחומיות הינה גישה המציגה את תחומי הדעת, ללא אינטגרציה ביניהם, כאשר, כל תחום נוגע בנושא הנחקר מנקודת מבטו. בין-תחומיות הינה שילוב ושזירה של רעיונות ודרכי חשיבה ממספר תחומי דעת, בכדי להבין את הנושא הנחקר. למידה בין-תחומית היא אם כן, תהליך שבו הלומדים משלבים בדרך חדשה ומשמעותית, מידע, נתונים, מתודולוגיות, כלים, נקודות מבט, רעיונות, מושגים ותיאוריות משני תחומי דעת שונים או יותר, במטרה ליצור תוצרים, להסביר תופעות או להתמודד עם אתגרים שלא ניתן להתמודד איתם בעזרת תחום דעת אחד בלבד. המאפיינים העיקריים של למידה בינתחומית הם: 

• אינטגרטיביות - בבסיס הלמידה הבינתחומית עומדת אינטגרציה של רעיונות מתחומי הדעת השונים סביב מטרה מוגדרת וברורה. 
• מוכוונות מטרה - למידה בינתחומית עולה מתוך מטרה מוגדרת וברורה המסבירה את הצורך והמוטיבציה לשלב תחומי דעת שונים. מטרה זו, מספקת הכוונה ומשמעות לתהליך הלמידה, מגדירה את הנושא בו יש להעמיק ומהווה מסגרת לברירת הרעיונות והקשרים הרלוונטיים ביותר. תהליך למידה שאינו מוכוון מטרה, עלול להיות מקוטע, ולהציע קשרים מלאכותיים בין התחומים השונים. בינתחומיות איננה מטרה העומדת בפני עצמה, אלא אמצעי המאפשר התמודדות עם מטרות למידה מורכבות. 
• עיגון עמוק בתחומי הדעת - תנאי הכרחי ללמידה בינתחומית הוא הבנה מעמיקה של רעיונות מרכזיים בתחומים השונים אשר רלוונטיים לנושא הבינתחומי לשם זיהוי ויצירת קשרים בין תחומיים. העמקה זו, מאפשרת  הסתכלות חדשה על הנושא הבינתחומי. 

דוגמה לשילוב תחומי דעת בהוראה בית ספרית. בעבודת הדוקטורט שלה (2020), פיתחה וחקרה בן-חורין אברמסקי תוכנית לימודים סביב הסוגיה הסוציו-מדעית של אסטמה בקהילה. תלמידים חקרו את הקשר בין זיהום אוויר ומחלת האסטמה תוך שילוב מקצועות הביולוגיה והגיאוגרפיה. בביולוגיה, הם עסקו בפיזיולוגיה של הנשימה והשפעתם של אלרגנים וחלקיקים באוויר עליה. בגיאוגרפיה, הם עסקו בנושא האורבניזציה ובהשפעתם של מיקומי מפעלים, משטר רוחות, וטופוגרפיה על פיזור זיהום אוויר. ממצאי המחקר הצביעו על התפתחות ביכולת התלמידים לקבל החלטות מושכלות הקושרות היבטים חברתיים ופיזיים של סוגיית האסטמה בקהילה.

תרומת ההוראה הרב-תחומית והבין-תחומית ללומד והאתגרים הכרוכים בה. על פי חוקרים כמו  ג'ונס (2010) אבן זהב וחובריו (2019) וקידרון וקלי (2017), הוראה המערבת תחומי דעת שונים, מרחיבה ומעשירה את נקודות המבט של הלומדים, את המיומנויות ודרכי החשיבה שלהם. לדוגמה, למידה זו עשוייה להוביל לגילוי ולחדשנות, ולפיתוח של מיומנויות כגון חשיבה ביקורתית, תקשורת ויצירתיות. עם זאת, חשוב לזכור שהעיסוק בגישור בין תחומי דעת שונים, אשר הגבולות ביניהם לעיתים אינם ברורים, הינו מורכב ומאתגר ולכן יש להקדיש תשומת לב רבה להתאמת מודלים של הוראה רב תחומית, ובין-תחומית לקהל היעד ולהקשר ההוראתי. ניתן להתייחס אל שני אתגרים עיקריים בלמידה המשלבת תחומי דעת: 

• יצירת תוצר אינטגרטיבי (למשל, טקסט) המצביע על קשרים רעיוניים בין תחומי דעת שונים ומשלבים רעיונות מנקודות מבט תחומיות שונות. 
• הבנת הקשר בין הנלמד בהקשר מסויים להקשרים אחרים (העברה Transfer). יכולת זו, הנדרשת בלמידה בינתחומית, מצריכה גם היא יצירת קשרים משמעותיים בין תחומי הדעת השונים, דבר בו מתקשים תלמידים רבים. 

כדי לתת מענה לאתגרים אלו, יש ליצור הזדמנויות להתנסות בסינתזה של רעיונות. הוראה מעין זו דורשת התמודדות של צוותי חינוך עם אתגרים רעיוניים וארגוניים.  בנוסף, אין עדין ידע מספק על אופני הערכת תהליכי למידה רב, ובין-תחומית.  חשיבה מחודשת על פרקטיקות המאפיינות למידה במוסדות חינוך, כגון הפחתת ההפרדה המובנית בין תחומי דעת שונים ובין מומחיות שונות ופדגוגיות מסורתיות, לצד קיום של דיאלוג משמעותי בין מומחים וחברי קהילה שאינם מומחים, עשויה לעודד פיתוח של למידה רב, ובין-תחומית. 

משאבים נוספים:

משרד החינוך, פורטל עובדי הוראה https://pop.education.gov.il/mechnanim-mitztaynim/magar-homrey-horaa/lemida-rav-yhomit/

רשימת מקורות:

אבן זהב, ע., כהן, ה. וחזן, א. (2019). למידה בין תחומית במערכת החינוך, לקסי-קיי, 12, 2019. 

בן-חורין אברמסקי, ח., (2020) קבלת החלטות בסוגיות סוציו-מדעיות בקהילת ידע וחקר. עבודת דוקטורט.

קידרון, ע. (2019). פעילות למידה בינתחומית במערכת החינוך. סקירת ספרות עבור לשכת המדען הראשי

והמזכירות הפדגוגית, משרד החינוך. 

Jones, C. (2010). Interdisciplinary approach-advantages, disadvantages, and the future benefits of interdisciplinary studies. Essai, 7(1), 26.

Kali, Y., (2006). Collaborative knowledge-building using the Design Principles Database. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 1(2), 187-201.

Kidron, A., & Kali, Y. (2015). Boundary breaking for interdisciplinary learning. Research in Learning Technology, 23. Retrieved from http://dx.doi.org/10.3402/rlt.v23.26496. 

Kidron, A., & Kali, Y. (2017). Extending the applicability of design-based research through research-practice partnerships. EDeR. Educational Design Research, 1(2).

Linn, M. C., & Eylon, B. S. (2011). Science learning and instruction: Taking advantage of technology to promote knowledge integration. New York: Routledge. 

Richter, D. M., & Paretti, M. C. (2009). Identifying barriers to and outcomes of interdisciplinarity in the engineering classroom. European Journal of Engineering Education, 34(1), 29-45.