עצמאות בלמידה בכלל, וחופש בחירה בפרט, הינם גורמים מוכחים מחקרית כמעודדים מוטיבציה פנימית. מוטיבציה פנימית קשורה לעיתים קרובות עם התמדה, ביצועים טובים יותר ורמת שביעות רצון גבוהה. הגדלת יכולת הבחירה, ובכלל זה הבחירה הנתפסת (ההרגשה של התלמיד שהייתה לו יכולת בחירה) עשוייה להגדיל את המוטיבציה של התלמידים ללמוד, ליהנות מתהליך למידה, לשפר הישגים לימודיים ואף להוביל לאחריות רבה יותר על תהליכי הלמידה האישיים והקבוצתיים. יצירת הזדמנויות בחירה ללומדים יכולה להתבטא בהיבטים שונים, כגון, נושא המחקר ושאלות החקר האישיות, חברי צוות לעבודה משותפת, כלים ללמידה ולמחקר ודרכים ואמצעים להצגת התוצאות והתובנות. 

התנדבות מתוך בחירה ורצון היא אחד ממאפייניו החשובים של מדע אזרחי כאשר ההקשר הוא של השתתפות הציבור הרחב במחקר מדעי. חשוב לייצר הזדמנויות בחירה גם כאשר ההשתתפות במיזם המדע האזרחי הינה במסגרת הבית-ספרית בה הכיתה מגויסת למיזם שנבחר ע"י המורים. למשל, במיזם חקר השינה התלמידים בחרו לחקור שאלות מחקר שעניינו אותם, מתוך יומני השינה שניהלו, כך גם במיזם מדוזות בעם, התלמידים בחרו שאלות אותן הפנו למדען שאיתו נפגשו. 

עיקרון זה נכתב  בהשראת  עדויות מקהילת TCSS, כפי שהתבטאו במפגשי הקהילה.

ציטוט העיקרון: דולב שחם, ר., לביא אלון, נ., ארידור, ק., ולין, ג., קלי, י., שגיא, א., וחברי קהילת TCSS. (2021). עקרונות הפעלה, insights.ac

להעמקה והרחבה:

קשר בין בחירה למוטיבציה פנימית: איבנגר ולפר (1999) סקרו  עשרות שנים של מחקר פסיכולוגי הקושר בין מתן האפשרות לבחירה לעליה ברמת המוטיבציה הפנימית, מידת ההתמדה, איכות הביצועים ורמת שביעות הרצון. מחקרם עזר בדיוק התובנה הזו. במחקר השתתפו 52  ילדים אמריקאים אסייתיים ו -53  ילדים אנגלו-אמריקאים שנרשמו לשני בתי ספר בסן פרנסיסקו, קליפורניה. ממצאים אוששו את ממצאים קודמים והראו כי מתן בחירה אישית העלה בצורה משמעותית את המוטיבציה, הביצועים ושביעות הרצון של הלומדים. עם זאת הם מצאו גם שמוטיבציה תלוייה בתרבות והקשר. 

קשר בין אפשרויות בחירה לבין אחריות קוגניטיבית משותפת:  ז׳אנג וחובריו (2017) מדווחים על ניסוי שנערך במשך שלוש שנות לימוד רצופות, בכיתות ד' בו תלמידים לקחו על עצמם רמות הולכות וגדלות של אחריות משותפת לקידום הידע שלהם באופטיקה. בשנה הראשונה תלמידים למדו בצוותים קבועים  . בשנה השנייה הוספו הזדמנויות לאינטראקציה ושיתוף ידע בין הצוותים. השינוי העיקרי חל בשנה השלישית בה הרכב הצוותים השתנה תוך כדי תהליך הלמידה לפי רצון התלמידים. התלמידים בחרו בכל רגע איזה נושא מעניין אותם והצטרפו לצוות שעסק בו. הממצאים מצביעים על כך שבשנה השלישית, למרות העובדה שצוותים התגבשו והתפרקו,  התפתחה הרמה הגבוהה ביותר של אחריות קוגניטיבית משותפת, זאת, לצד קידום רב יותר של ידע וביזורו בין הלומדים. 

קשר בין אפשרויות בחירה לבין השתתפות במיזמי מדע אזרחי: טיאגו וחובריו (2017) ביקשו לבחון את המעורבות והחוויה של משתתפים במיזמי של מדע אזרחי תוך פענוח סוגיית המוטיבציה. אחד המשתנים החשובים במיזמי מדע אזרחי הוא רמת ההשתתפות. החוקרים מצאו שרמת ההשתתפות של אזרחים משתנה בין אזורים ומדינות וניסו להסביר  את המניעים מאחורי רמות ההשתתפות השונות.  מחקרם בחן מוטיבציה פנימית במודל רב מימדי שכלל: עניין/הנאה, בחירה נתפסת (הדרך בה משתתפים תפסו את הבחירה שלהם), מאמץ, לחץ, ותפיסת ערך המיזם  (האופן בו תפסו המשתתפים  את הערך והתרומה של  ההתנדבות שלהם). ממצאי המחקר מראים   שרוב המשיבים הרגישו שהייתה להם רמה גבוהה של בחירה, דבר המתאים  לאופי הוולונטרי של המיזם.  כמו כן נמצא כי  תמריצים להשתתף במיזם הגדילו את התחושה של בחירה נתפסת (Perceived choice). 

בחירה בין הזדמנויות, משאבים, וגישות הוראה שונות: דסי בארי ממשרד החינוך בארץ (2014), ביחד עם אנשים מצוות ההיגוי אותו הובילה, טוענים כי תלמידים זקוקים להזדמנויות, משאבים ולגישות הוראה שונות כדי לממש את יכולותיהם ולחוות למידה משמעותית. הם מציעים לייצר הזדמנויות  בחירה כמענה לשונות הזו. כלומר, לא עוד תכנית זהה לתלמידים שונים, אלא ליבה משותפת עם התאמות לצרכי התלמידים. באופן הזה הם מאמינים כי ניתן יהיה להתקרב להגשמת היעדים של צמצום פערים ופיתוח מצוינות וייחודיות. הם מציעים להתייחס לרעיונות של עצמאות  ובחירה בהקשרים של  חוויה והתנסות, אחריות והכוונה עצמית, מעורבות וסקרנות, ורלוונטיות לעולמו של הלומד. בארי ושותפיה מציגים מודל הכולל שיח ומנגנון המאפשר בחירה ברמת הפרט (התלמיד) ווברמת הארגון (בית הספר).

טיפוח נורמות של "התנהגות בחירה": בירנבאום וחובריה (2004), ( טוענות שתנאי הכרחי לטיפוח הכוונה עצמית בלמידה הוא מתן אפשרות בחירה ללומדים אשר מטילה על התלמידים אחריות לפעול על פי בחירתם. ריבוי ההזדמנויות ומגוון מושאי הבחירה תורם, לדבריהם, להשתרשות נורמות של "התנהגות בחירה". בעיצוב פדגוגי של סביבות למידה יש לדעתן לעודד את הלומדים לרצות לבחור מבלי לפחד לשגות ולטעות. לפיכך, סביבת הלמידה צריכה לחזק אצל הלומדים דימוי חיובי, ביטחון עצמי ורצון להעז -תוך שהיא מתגמלת אותם על כך. 

רשימת מקורות:

צוות הגוי של המינהל הפדגוגי בראשות דסי בארי (2014), אוטונומיה ובחירה, כלי מכוון בחירה. https://meyda.education.gov.il/files/HighSchool/talkitB.pdf

בירנבוים, מ', יועד, צ', כ"ץ, ש' וקימרון, ה' (2004), בהבניה מתמדת - סביבה לפיתוח מקצועי של מורים בנושא תרבות הל"ה המטפחת הכוונה עצמית בלמידה. ירושלים: משרד החינוך,התרבות והספורט. https://www.cet.ac.il/self-regulation/units/unit5-expand2.htm

Iyengar, S. S., & Lepper, M. R. (1999). Rethinking the value of choice: a cultural perspective on intrinsic motivation. Journal of personality and social psychology, 76(3), 349.

Kali, Y., (2006). Collaborative knowledge-building using the Design Principles Database. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 1(2), 187-201.

Tiago, P., Gouveia, M. J., Capinha, C., Santos-Reis, M., & Pereira, H. M. (2017). The influence of motivational factors on the frequency of participation in citizen science activities. Nature Conservation, 18, 61.

Zhang, J., Scardamalia, M., Reeve, R., & Messina, R. (2009). Designs for collective cognitive responsibility in knowledge-building communities. The Journal of the learning sciences, 18(1), 7-44.