הוראה המשלבת עיסוק בתחומים מדעיים הרלוונטיים לחיי היומיום של הלומד מעודדת את העניין והמעורבות בלמידה. בחירה בתוכן רלוונטי ויצירת קישורים לעולמם של הלומדים מאפשר התמקדות ביישום הידע והמיומנויות הנלמדות תוך בחינת המשמעות ללומדים. כל אלו מעודדים העמקת ההבנה ולמידה משמעותית. אחד האתגרים בשילוב מעין זה הוא שלא תמיד מה שנדמה לנו שרלוונטי ללומדים הוא אכן כזה. יתרה מזאת, רלוונטיות קשורה בגורמים שונים כגון תרבות, מגדר, גיל וכו'. לכן, בפיתוח פעילויות, כדאי לבחון באופן ישיר את תחומי העניין של קהל היעד. נשים לב לכך שלעיתים העמקה או מעורבות מעשית של התלמידים, עשויים להרחיב את תחומי העניין שלהם ולהפוך תחומים חדשים לרלוונטיים בעיניהם. כמו כן, ישנם אירועים חיצוניים ו/או סוגיות חברתיות-מדעיות העומדות על סדר היום אשר מעודדים את העלאת הרלוונטיות של נושאים ספציפיים עבור התלמידים. במקרים שכאלה, כדאי לרתום את ההזדמנות ולקשר בין האירועים או הסוגיות ובין הפעילות הלימודית. לדוגמא, תקופת מגיפת הקורונה זימנה אפשרות להיכרות והעמקה עם מושגים מדעיים כמו mRNA, ההבדל בין וירוס וחיידק ומערכת החיסון, כמו גם עם רעיונות סטטיסטיים כמו, אי וודאות, הסתברות ועוד. 

כאשר משלבים מיזמי מדע אזרחי בבית הספר, עיקרון זה חשוב במיוחד, ולכן הבחירה במיזם עצמו, והפיתוח של מעטפת הפעילויות שנבנית סביבו עבור תלמידים, שואפים לעסוק  בנושאים הרלוונטיים לחיי היומיום של הלומדים. לדוגמה, במיזם ה"שינה-שליש מהחיים" התלמידים מנהלים יומן בו מתעדים את הזמן בו הולכים לישון ואת הזמן בו מתעוררים ובהמשך מנתחים את דפוסי השינה האישיים והכיתתיים שלהם, תוך שהם לומדים על גורמים שיכולים לפגום באיכות השינה ולהשפיע על משך זמן ההירדמות שלהם. 

מיזמי מדע אזרחי רבים מהווים הזדמנות עבור התלמידים לחקור סוגיות הנוגעות למקום בו הם שוהים או מתגוררים. לדוגמה, במיזם "חיות הבר ואנחנו", התלמידים המשתתפים במיזם לוקחים חלק פעיל בשמירה על חיות הבר באיזור מגוריהם, בעמק יזרעאל, בו מתוכננת סלילה של כביש מרכזי. התלמידים מציבים מצלמות בשטח, מתייגים חיות בר בצילומים המתקבלים, חוקרים את הנתונים, ובכך תורמים לחקר חיות הבר באזור ולתהליכי קבלת החלטות. התנסות זו בסוגיה הנוגעת למקום מגורי התלמידים באופן ישיר, מהווה התאמה להקשר המקומי של הרקע התרבותי והידע הקודם של התלמידים. בכך, מעוררת מוטיבציה ועניין לעסוק בשאלת המחקר. בנוסף, ההתנסות מאפשרת לתלמידים להבנות את הידע באופן עצמאי באמצעות הפיגומים המעורבים במיזם "חיות הבר ואנחנו", כדוגמת הצבת מצלמות, תיוג חיות בר בצילומים וניתוח הנתונים בהנחיית המורה.

עקרון זה מיושם פעמים רבות עם העקרונות "תמיכה בהתאמת פעילויות לתרבויות המקומיות", "הצגת רצפי ההוראה מגוונים ומעוררי עניין באופן ברור ללומד" ו- "התייחסות רצינית לתפיסות נאיביות של לומדים"

ההיסטוריה של העיקרון: העיקרון הופיע לראשונה במאגר עקרונות העיצוב (Design Principles Database, Kali, 2008).  

לציטוט העיקרון: ציבולסקי, ד', בן סימון, ח' פשניצ'ני, א' , שגיא, א', קלי, י', וחברי קהילת TCSS. (2021). עקרונות הפעלה, insights.ac

העמקה והרחבה:

שימוש ב"רגע חינוכי" כדרך להפוך הקשר לרלוונטי עבור הלומדים: על פי ברעם-צברי ושגב (2018), "רגע חינוכי" הינו זמן שבו אנשים פתוחים לקליטת מידע חדש ומגלים עניין בתוכן מסויים. רגעים מעין אלו, עשויים לתרום ללמידה פורמלית ולא פורמלית. פרסי נובל, עשויים לייצר "רגע חינוכי" מעין זה, ועל כן, עשויים לשמש להנגשת ידע מדעי. מחקרם של ברעם-צברי ושגב (2018), בחן באיזו מידה הכרזות על זכיה בפרס נובל מעוררות "רגעים חינוכיים" מעין אלו. לשם כך, נבדקו מגמות חיפוש בגוגל אחר שמות חתני פרס נובל לשנים 2012 עד 2017. נמצא כי אירועי פרס נובל מעוררים חיפושים רבים לפרק זמן ממושך על חתני הפרסים ודרכם המדעית. תגליותיהם המדעיות זוכות גם הן לעניין רב, לפרק זמן ממושך הרבה יותר. מכאן, אירועי הזכייה יוצרים הזדמנויות ללמידה לא רק על התוכן המדעי אלא גם על מהות המדע, זאת מתוך שיקוף דרכם המדעית של החוקרים. 

דוגמאות לשימוש בהקשרים הרלוונטיים ללומדים: על פי Kali ו- Linn (2008), בעיות הרלוונטיות לחיי היום יום של התלמידים מעוררות רעיונות אינטואיטיבים המניעים את החקר. הדיון ברעיונות אינטואיטיבים אלו של הלומדים לגבי מדע, מוביל לבניית השקפות מדעיות קוהרנטיות ויציבות יותר. החוקרות מציגות שתי דוגמאות לשימוש בהקשרים הרלוונטיים ללומדים משני פרוייקטי מחקר: 

• הפרוייקט הראשון, פרוייקט Jasper הציג ללומדים 12 סירטוני וידאו בהם הרפתקה בלשית המובילה לאתגר מורכב. כדי להתמודד עם האתגר היה על הלומדים לפתור בעיות מתמטיות, תוך שילוב של מיומנויות פתרון בעיות, מושגים מתמטיים ומידע מהסרטון. ההקשר היומיומי של ההרפתקאות שבסרטונים, היווה בסיס למשימה אותנטית, המדגימה כיצד ניתן ליישם את הידע המתמטי הנרכש בבית הספר בכדי לפתור בעיות אמיתיות. כך עיצוב ההרפתקאות גישר על הפער בין בעיות יומיומיות ובין בעיות מתמטיות בבית הספר (Cognition and Technology Group at Vanderbilt, 1990, 1997). 
• הפרוייקט השני, הינו יחידת ההוראה "בילוי עם חברים - מהירות!" מטעם The Technology Enhanced Learning in Science (TELS (Tate, 2005). יחידת הוראה זו מטמיעה מונחים מדעיים בראיון עם מתבגרת. מטרת הראיון היא לזהות מהי מהירות התנועה של המתבגרת בטיול שערכה מנקודה אחת לנקודה אחרת, בכדי לפגוש את חבריה. במהלך הראיון מתארת המתבגרת את המידע הדרוש לקביעת מהירותה, בשפה יומיומית המתייחסת לאירועים יומיומיים (למשל, איחור לסרט). ביחידת הוראה זו, ההקשר היומיומי והמוכר של הסיטואציה שתוארה בראיון, מאפשר לתלמידים להרתם למשימה, לזהות את הנתונים הרלוונטיים, להבין את המונחים בכדי להתמודד עם המשימה. 

רשימת מקורות

Baram-Tsabari, A., & Segev E. (2018). Global and local “teachable moments”: The role of Nobel Prize and national pride. Public Understanding of Science. DOI: 10.1177/0963662518768410

Abstract    PDF

Cognition and Technology Group at Vanderbilt. (1990). Anchored instruction and its relationship to situated cognition.  Educ. Res. ,   19(6), 2–10

Cognition and Technology Group at Vanderbilt. (1997).  The Jasper Project: Lessons in Curriculum ,  Instruction , Assessment ,  and Professional Development. Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates

Kali, Y., (2006). Collaborative knowledge-building using the Design Principles Database. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 1(2), 187-201

Kali, Y., & Linn, M. C. (2008). Technology-enhanced support strategies for inquiry learning. Handbook of research on educational communications and technology, 145-161. (link)

Tate, E. (2005). Hanging with Friends, Velocity Style! A Preliminary Investigation of How Technology-Enhanced Instruction Impacts Students’ Understanding of Multiple Representations of Velocity. Poster presented at the annual meeting of the American Educational Research Association, April 11–15, Montreal, Canada