לשרוד מלחמה בעזרת קורס מדע אזרחי

לקורסים במרכזי המחוננים יש רוח משל עצמם: לרוב המורה יודע מה הוא מתכנן ללמד, אבל לא תמיד זה מה שיקרה במהלך הסמסטר. בלי קשר, הצורך ליצור מערכי למידה יותר גמישים ומתואמים לבקשות הלומד, הינה אחת מדרישות הלמידה במאה ה-21. השאלה מתי מורה צריך לשנות נושא, ומתי להתעקש על הנושא הנלמד, הינה שאלה שכנראה גם ה-AI יתעקש לענות. בשביל כך צריך להרבות בשיח עם התלמידים ולהרגיש את המתרחש בכיתה.

הקורס הראשון ב"סימני דרך במרחב נגיש" במרכז המחוננים בקריית אתא, קיבל מספר תפניות משמעותית במהלכו. מסילבוס הממוקד ביציאה לשטח וסקירה ומיפוי השטח העירוני סביב ביה"ס, הקורס קיבל צביון חברתי ומעצים טכנולוגית. המורה אורן מיץ - המלמד לרוב מקצועות טכנולוגים ומדעים, זיהה שהתלמידים לא מצליחים להתחבר לנושא הנלמד - ומתקשים למלא את המשימות המקוריות - שכללו עבודת מיפוי רבת שלבים. במקום לברוח מהקושי, עלה הרעיון לפתח גרסת-תוכנה סקירת שטח חדשה . תחילה התבצע תהליך אפיון של התוכנה הקיימת, וניתוח המשתמשים שלה. התלמידים בהנחיית המורה החליטו לשנות כיוון. מתוכנה מיפוי מקצועית המיועדת למבוגרים, עלה הרעיון לבצע את המיפוי באמצעות משחק, צילום ואתגרים חברתיים. התלמידים לקחו יוזמה, יצרו מצגות ופיתחו מסכי גרסה חדשים. , הם אלו שהתאימו אותה במיוחד לילדים. ההיענות למהלך הייתה נלהבת, כאשר בסוף השנה התלמידים הציגו לפני ד"ר דלית לן וד"ר שגיא דליות, מובילי המיזם את הרעיון החדש. בתמורה התלמידים קיבלו תעודות הוקרה על פועלם ממרכז למדע אזרחי TCSS באוניברסיטת חיפה.

אך ההתאמות לא הסתיימו שם. אורן והתלמידים הבינו שלצד ההיבט הטכנולוגי, יש חשיבות רבה גם לחיבור הרגשי לנושא העיוורון. כדי להעמיק את ההבנה של התלמידים לגבי עולמם של כבדי הראייה הוזמנה מרצה עיוורת ששיתפה מניסיונה האישי. המפגש היה מאוד מרגש והתלמידים שאלו שאלות רבות. המפגש התקיים במקביל ליום פעילות שהתלמידים ארגנו לכל השכבה. ביום זה תלמידי הקורס יצרו תחנות חווייתיות כשהם מכוסי עיניים. כך הם חוו, ולו לרגע, את האתגרים היומיומיים המלווים אנשים עם עיוורון ח- כמו חתיכת סלט, הליכה לשוק וקריאת בריל.

אחד הרגעים המשמעותיים במיזם היה כאשר תלמיד שלח לאורן מכתב תודה, בו ציין שחווית העמידה מול קהל והצגת הפרוייקט הייתה עבורו אחת החוויות המשמעותיות בביה"ס. זה היה רגע ששיקף את ההשפעה העמוקה של ההתאמות שבוצעו במיזם לצורך התלמידים.

אורן עצמו מציין כי החוויה הזו פתחה לו אופקים חדשים בהוראה. כמורה לטכנולוגיה, הוא גילה עד כמה ניתן לשלב בין חדשנות טכנולוגית לחוויה רגשית ולמידה חקרנית. כיום הוא ממשיך להשתתף במיזמי מדע אזרחי נוספים, מתוך אמונה שהתחום הזה הוא כלי בעל פדגוגי מעולה לפיתוח סביבות למידה בתחומי החקר, הסטטיסטיקה וכמובן - החברתי.

בסופו של דבר, השינויים שנעשו הפכו את המיזם למותאם יותר, מעשיר יותר, ומעורר השראה – הן לתלמידים והן למורה. ללא השינויים, הפרויקט לא היה היה שורד את הרף הריגוש הגובה של תלמידים כיום.