עקרון הפעלה: טיפוח אמפתיה

אמפתיה בסביבות הלמידה מוגדרת כ"איכות או סגולה של יחידים, המאפשרת להם לקבל אחרים כפי שהם, להרגיש ולהבחין במצבים מנקודת המבט שלהם ולנקוט גישה קונסטרוקטיבית וארוכת טווח לצורך התקדמותם באמצעות חיפוש פתרונות, המתייחסים לצורכיהם" (Cooper, 2011, p. 48). לאמפתיה תפקיד חשוב בהתפתחות חברתית ומוסרית מכיוון שהיא: מונעת התנהגות אגרסיבית ובריונית; מווסתת את הנטייה הטבעית להטיה כלפי פרספקטיבה עצמית ואגוצנטריות; ומאפשרת לנו להתאים את ההתנהגות שלנו לציפיות ולצרכים של האחר, ובכך להפוך את היחסים הבין אישיים לאפשריים. האנתרופולוגית שרה הרדי רואה באמפתיה תכונה חברתית שהבטיחה את הישרדות המין האנושי במהלך האבולוציה. 

שילוב אמפתיה בהוראה מתאפשרת כשאר המורה מחדד את היכולת לזהות מצב רגשי ולימודי של תלמידים ואת היכולת לקלוט שפת גוף שמקדמת מהלך של הקשבה. מומלץ למורה לנקוט בעצמו בפעולות של הבנת נקודת המבט של התלמיד המבוססת על חופש החלטה כדי לקדם את התלמיד ולאפשר לו לחוות אמפתיה בעצמו. ניתן לשלב בין עקרון זה לבין עקרון "טיפוח נורמות שיח פרודוקטיבי" או "עידוד אזרחות פעילה".

במיזם המדע האזרחי "סימני דרך למרחב נגיש" תלמידים חקרו את נושא הנגישות במרחב העירוני של הולכי רגל בעלי מגבלת ראיה. במהלך המיזם התלמידים התנסו בתחושות מעולמם של כבדי הראיה, כאילו היו בנעליים שלהם, ומשתמשים בחוויות אלו ככלים לשינוי ושיפור המרחב העירוני עבור ניידותם ועצמאותם של כבדי הראיה. 

ההיסטוריה של העיקרון: עיקרון זה נכתב בעקבות אמירות של חברי קהילת TCSS שהדגישו את חשיבות עידוד האמפטיה כחלק מלמידה משמעותית במיזמי מדע אזרחי: "עצם העובדה שתלמיד מסיים את היום שלו ויגיד 'היום אני עזרתי לקדם איזה חוקר' והוא ירגיש שהוא עשה את שלו, קיבל מילה טובה מהחוקר, הוא אמר לו 'וואו איזו מחשבה יפה', זהו. זה קנה את עולמו" (מורה המפעילה מיזמים של מדע אזרחי בבית ספר ומשתתפת במפגשי הקהילה).

הנחיות לציטוט העיקרון: ולין, ג., לביא אלון, נ.; דולב שחם, ר., ארידור, ק., קלי, י., שגיא, א. עקרונות הפעלה, insights.edu.haifa.ac.il

להעמקה והרחבה:

גורמים הבולמים ומקדמים אמפתיה של מורה. במחקר שנערך במטרה לגבש רעיונות לביסוס אקלים אמפתי בכיתה, שיילמדו כבר בשלב הכשרת המורים, נמצא כי שני הגורמים המקדמים אמפתיה במידת בולטות דומה הם: היכולת לזהות מצב רגשי ולימודי של תלמידים והיכולת לקלוט שפת גוף שמקדמת מהלך של הקשבה. לאחר מכן, נמצא קשר אישי ורציף עם התלמיד כגורם המקדם אמפתיה. הממצא הבולט ביותר, שנמצא כגורם לבלימת יחס אמפתי, הוא התנהגויות שליליות של תלמידים, הפרות סדר וכללים (בקשי, 2016)

אמפתיה בסביבות לימודיות. חלוצת המחקר בנושא אמפתיה בסביבות לימודיות היא ברידיג'ט קופר (Cooper, 2011). במחקריה, קופר מדגישה את "האמפתיה העמוקה"במסגרת יחסי מורים-תלמידים  כנחוצה להתפתחות שלמה של התלמידים. באמפתיה עמוקה נבנים יחסים קרובים ועמוקים בין מורים לתלמידים תוך התבוננות בתלמיד בדקדקנות ומתן תשומת לב לסימנים המילוליים והלא-מילוליים. קופר מפלחת ארבע קטגוריות של גורמים הבולמים אמפתיה: גורמים הנעוצים בתלמיד (אופי, צרכים ייחודיים, רקע משפחתי, היסטוריה של הלומד במערכת החינוך), גורמים הנעוצים במורה (טרדות אישיות, לנטיות ולתכונות אישיות, שמשפיעות על יכולתם של מורים להביע אמפתיה בהקשרים שונים), גורמים הנעוצים בתכנית הלימודים (מידת העומס, הנוקשות, האחידות, היקף אמצעי ההערכה של תכנית הלימודים ועוד) וגורמים הנעוצים בהֶקשר (סביבת הלמידה, הנהלת בית הספר, גודל הכיתה, מסגרת הזמן הנתונה ומערכת החינוך).

אמפתיה בהוראה. נל נודינגס (Noddings, 2003) הציעה גישה המבוססת על גיבושם של יחסי דאגה אכפתית (caring) דו כיווניים בהם זה לא רק האחד ש"דואג" לשני, אלא מתקיימת מערכת יחסים מלאה המושתת על כללי התנהגות מוסריים של דאגה ואכפתיות. במרכזו של יחס חינוכי זה עומדים ערכים כמו נדיבות , עזרה לאחר, קבלה של האחר , גילוי מעורבות וכדומה , ולא רק הישגים לימודיים מדידים. גישה זו  מבקשת ליצור תנאים שיאפשרו לתלמיד לפתח בעצמו מידות טובות, ולאפשר למורים (הן מבחינת תנאי העבודה) לבנות ולקיים יחסים טובים ואמפטיים עם התלמידים כחלק מחובתם המוסרית להתפתחות הכוללת והשלמה של כל תלמיד.

משאבים נוספים:

ברנה בראון היא פרופ' למחקר בעבודה סוציאלית וחוקרת באוניברסיטת יוסטון בטקסס, ארה״ב, ומקדישה את חייה לחקור מושגים כגון: אומץ, פגיעות, בושה ואמפתיה. בסרטון שהתפרסם ב2013 והפך פופולרי, בראון מסבירה על ההבדל בין אמפתיה לסימפטיה. אנשים רבים מניחים כי אמפתיה וסימפטיה הן מילים נרדפות, מכיוון שהם משמשים במצבים דומים ומעוררים רגשות דומים. סימפטיה מתייחסת לתחושה של רחמים, חמלה וצער על צרותיו של אדם אחר ואינה בהכרח מרמזת שאפשר להבין את מצבו של האחר. אמפתיה מתייחסת ליכולת להבין ולשתף את רגשותיו של האחר.  אמפתיה מעורר רגשות כגון הבנה, קבלה ודאגה. סימפטיה מעורר רגשות כגון רחמים, צער וחמלה.

Brown, B. (2017). Braving the wilderness: The quest for true belonging and the courage to stand alone. Random House.‏

רשימת מקורות:

בקשי, א' (2016). גורמים הבולמים ומקדמים אמפתיה של מורה. בתוך י' וינברגר (עורכת), חינוך בעידן של אי-ודאות (עמ' 136-97). תל אביב: רסלינג.

וינברגר-לובל, י.,  בקשי-ברוש, א., (2013). המעשה האמפתי השלם של מורים, גילוי דעת, 4: 97-123, 2013.

Cooper, B. (2011). Empathy in education: Engagement, values and achievement. London: Continuum International Publishing Group.

Davis, M. H. (1994). Empathy: A social psychological approach. Boulder, CO: Westview Press. 

Decety, J., & Meyer, M. (2008). From emotion resonance to empathic understanding: A social developmental neuroscience account. Development and Psychopathology, 20(04), 1053-1080.

Eisenberg, N., Eggum, N. D., & Di Giunta, L. (2010). Empathy‐related responding: Associations with prosocial behavior, aggression, and intergroup relations. Social Issues and Policy Review, 4(1), 143-180

Kali, Y., (2006). Collaborative knowledge-building using the Design Principles Database. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 1(2), 187-201.

Noddings, N. (2003). Caring: A feminine approach to ethics and moral education (2nd ed.). Berkeley, CA: University of California Press.

Shapira, N., Kupermintz, H., & Kali, Y. (2016). Design principles for promoting intergroup empathy in online environments. Interdisciplinary Journal of e-Skills and Life Long Learning, 12, 225-246. Retrieved from http://www.informingscience.org/Publications/3605