עקרון הפעלה: תמיכה בהתאמת פעילויות לתרבויות המקומיות

קבוצות לומדים נבדלות זו מזו במאפיינים שונים כמו גודל הכיתה, הרקע התרבותי האישי של התלמידים, יכולות שפה וקריאה, ידע וניסיון קודמים של התלמידים, מידת הנגישות למקורות מידע והתרבות הכיתתית המושפעת על ידי התפיסה הבית ספרית ותוכניות הלימודים הקיימות בבית הספר. פרט להבדלים אלה בין קבוצות, קיימת הטרוגניות בין פרטים המרכיבים קבוצה. כדי לתת מענה לשונות הרבה בקרב לומדים בין קבוצות ובתוך קבוצות, על כל פעילות לימודית להיות מותאמת להקשר המקומי של הקבוצה. 

לעיתים, נעשה שימוש בפעילויות או יחידות לימוד, אשר פותחו עבור הקשרים הוראתיים השונים מההקשרים ההוראתיים בהם הן יופעלו בהמשך (גיל הלומדים, מקצוע הלימוד, תכנית ייחודית, אירועים בלתי צפויים, תרבות כיתתית או אישית של הלומדים וכו'). לכן, על מנת להפיק את המירב מהפעילויות, יש להיערך להתאמת מבנה כללי של פעילות למאפיינים של ההקשר הכיתתי-תרבותי שבו היא עתידה להתבצע. בכדי לעשות זאת, לצד תכנון כללי של הפעילות, רצוי להציע פיגומים (כלים תומכים) שיעזרו להתאים את התכנון הכללי להקשר המקומי באופן מושכל. 

דוגמה לעיקרון זה, ניתן לראות במיזם המדע האזרחי "בעקבות יונקים קטנים"  בו תלמיד אחד מבין התלמידים שהשתתפו במיזם התעניין בצילום חיות בר בשעות הפנאי. התלמיד פנה אל מדען המיזם, ונבנתה עבורו תוכנית מחקר אשר הותאמה לאזורים בהם התעניין. דוגמה נוספת לעיקרון זה, ניתן לראות במיזם השינה - שליש מהחיים, בו השתתפו במיזם תלמידי מגמת ניתוח נתונים. ההקשר המקומי של מגמת התלמידים הוביל את מדעניות החינוך לצד חוקרי החינוך לערוך התאמות לפעילויות המיזם, כך שיזמנו לתלמידים עיסוק במיומנויות הכרוכות בניתוח נתונים בהקשר של נתוני עתק.

עיקרון זה, מיושם פעמים רבות עם העקרונות: "גישור בין תלמידים, מורים ומומחים בחברה" ו-"פיגומים לתכנון תהליך הלמידה"

ההיסטוריה של העיקרון: העיקרון הופיע לראשונה במאגר עקרונות העיצוב (Design Principles Database, Kali, 2006)  

לציטוט העיקרון:  ציבולסקי, ד', דביר, מ', פשניצ'ני-מאמו, א', בן-סימון, ח', פרץ-הלחמי, י', שגיא, א', קלי, י', וחברי קהילת TCSS. (2021). עקרונות הפעלה, insights.edu.haifa.ac.il

העמקה והרחבה:

פיתוח תוכנית לימודים בהתאם לתרבות הכיתתית. מאמרם של (Barab & Luehmann (2003, עוקב אחר ארבעה מורים המיישמים בכיתותיהם תוכנית לימודים עתירת טכנולוגיה בלמידה מבוססת פרויקטים בתחום מדעי הסביבה. ניתוח הממצאים והדיון מתמקדים בשתי נקודות מרכזיות: כיצד שאלת הפרויקט הוגדרה בהתאם לצרכים המקומיים וכן כיצד בא לידי ביטוי ההקשר התרבותי ביישום תכנית הלימודים. המטרה הייתה להבין כיצד ניתן לפתח תכניות לימודים חדשניות, הקלות ליישום עבור המורים ומשתלבות היטב בתרבות הכיתתית הקיימת, ויחד עם זאת מספקות עבור המורים והתלמידים הזדמנות ללמידה משמעותית. מוצע כי ההקשר של תכנית הלימודים הוא תופעה מקומית המתעוררת כתוצאה  ממספר גורמים, כולל צרכי התלמידים, מטרות התלמידים, מטרות המורים, אילוצים מקומיים וערכים פדגוגיים של המורה. לתרבות הבית ספרית והכיתתית חשיבות רבה בתהליך הלמידה. בהתאם לכך, מעצבי תכניות לימודים צריכים להכיר בכך שהתכנית שהם בנו אינה ישות עצמאית אלא עוברת התאמה במהלך יישומה למערכת התרבותית שבה מתקיימת הפעילות.

מאמרם של (Haas et al. (2021 מנסה לענות על הצורך העולה מהסטנדרטים שהוגדרו על ידי ה-NGSS (Next Generation Science Standards), בפיתוח חומרי הדרכה מדעיים באיכות גבוהה, שיתאימו לאוכלוסיות תלמידים מגוונות. מוצגת הגישה הרעיונית ותהליך הפיתוח של מעצבי תכנית לימודים עבור תלמידי כיתה ה' שאינם דוברים אנגלית ברמת שפת אם. במהלך תהליך זה, ניתנה תשומת לב  לתופעות מקומיות המושרשות בבתים ובקהילות של התלמידים וכן לשימוש שנעשה בשפה האנגלית בקרב התלמידים לתיאור רשמים ואינטראקציות. כל יחידת הוראה שנבנתה, התמקדה בשאלה אודות תופעה אותה חקרו התלמידים במהלך היחידה. נבחרו תופעות מקומיות ורלוונטיות לכל התלמידים, וזאת על מנת להפיק תועלת מלמידה מבוססת מקום ולמידה מבוססת פרויקטים. בנוסף, התופעות היו אוניברסליות (כך שניתן היה ליישם את חומרי ההוראה על פני מדינות ומחוזות שונים). בכל תופעה שנבחרה בדקו החוקרים כיצד ניתן למנף את הידע התרבותי וההיסטורי של התלמידים בהקשר לתופעה. הדיון במאמר מעלה יישומים של חומרי הלימוד שפותחו ומסביר באיזה אופן נפתרו בעיות שעלו במהלך כתיבת החומרים. בנוסף, מציינים החוקרים את חשיבותה של הפריה הדדית בין מפתחי התכנית, למורים שהסכימו להשתתף בתהליך הפיתוח.

תרבות אישית, בית סיפרית ותרבות תחום הדעת. Hod & Sagy (2019 מתייחסים במאמרם לשלושה עולמות תרבותיים אשר פוגשים זה את זה בתהליך החינוכי: תרבות אישית איתה מגיעים התלמידים, תרבות בית ספרית ותרבות הדיסציפלינה הנלמדת. פעמים רבות מורים מעצבים את אופן ההוראה שלהם באופן שיתאים לתרבות האותנטית של חיי היומיום של התלמידים. באופן דומה, כאשר מתכננים רצף למידה, יש להתחשב בו בזמן בתרבות האותנטית של התחום הנלמד, בתרבות שנוצרה במסגרת עיצוב הלמידה ובתרבות האישית היומיומית של התלמידים. המאמר מתמקד בהנגשת התרבות האותנטית של למידה שיתופית נתמכת מיחשוב (computer-supported collaborative learning), במטרה לקדם את ההבנה לגבי התרבויות הרלוונטיות הפועלות בעת עיצוב סביבות למידה אלו והמאפשרות הנגשה של התרבות האותנטית. בנוסף, המאמר מציג גישות שונות שננקטו לעיצוב סביבות CSCL תוך ניתוח וריאציות שונות של פעילויות חברתיות- תרבויות, סצנות, משתתפים, זמן ותרבות.

משאבים נוספים:

חינוך ופדגוגיה במציאות רב-תרבותית, אתר מכון ברנקו וייס

רשימת מקורות:

Barab, S. A., & Luehmann, A. L. (2003). Building sustainable science curriculum: Acknowledging and accommodating local adaptation. Science Education, 87(4), 454-467.

Haas, A., Januszyk, R., Grapin, S. E., Goggins, M., Llosa, L., & Lee, O. (2021). Developing instructional materials aligned to the next generation science standards for all students, including English learners. Journal of Science Teacher Education, 32(7), 735-756.‏‏

Hod, Y., & Sagy, O. (2019). Conceptualizing the designs of authentic computer-supported collaborative learning environments in schools. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning, 14(2), 143-164.