עקרון הפעלה: תמיכה בתהליכי מידול לפיענוח תופעות ורעיונות מורכבים

מדענים מפתחים מודלים וסימולציות כדי לפענח לעצמם רעיונות ותופעות מורכבים במגוון תחומי דעת כמו כלכלה, מתמטיקה, פיזיקה, מטאורולוגיה, ביולוגיה, מדעי החברה.  עצם בניית המודל (מידול) הוא תהליך בעל ערך רב ללמידה, לא רק של מדענים, אלא גם של תלמידים. בבניית המודל תלמידים אחראים על זיהוי והגדרת הגורמים המעורבים בתופעה (למשל, במידול מחזור המים, לומדים צריכים לזהות גורמים כגון כמות קרינה והשפעתה על תהליך האידוי), ועל מיפוי הקשרים וההשפעות ההדדיות ביניהם. ניתן לעשות זאת כתרגיל מחשבתי, בעזרת נייר ועיפרון, או באמצעות כלים ממוחשבים ייעודיים, או גנריים.

פעילויות מידול יכולות לתמוך בהבנה מעמיקה של התופעות הנחקרות, ובמעבר לכך, לפיתוח מיומנויות חשיבה כגון הפשטה, הכללה, והבחנה בין עיקר לטפל. ניתן לשלב פעילויות מידול עם דרכים ישירות יותר (כגון ניסוי) לחקירת תופעות מורכבות. ההשוואה בין התופעה בניסוי ובמודל מאפשרת ללומדים להבין טוב יותר את התופעות ולשכלל הן את המודל והן את הניסוי.

עיקרון זה מיושם פעמים רבות עם העקרונות "עיסוק בתכנים מורכבים" ו"שימוש בעזרים חזותיים לתמיכה בהבנת תופעות מורכבות", ו-"שימוש בסימולציות ומודלים לחקירת תופעות ורעיונות מורכבים".